כ"ט תשרי ה'תשע"ח

ראדומישל ע"נ סאן Radomysl nad Sanem

 

עיירה בפולין
מחוז: קראקוב
נפה: טארנובז'ג
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-1,221

·  יהודים בשנת 1941: כ-366

תולדות הקהילה:
כללי

ראדומישל נוסדה ב- 1516 על ידי האציל יעקב שייניאבסקי, ונשארה בבעלותם הפרטית של בני האצולה עד סוף המאה ה- 18. תושביה עסקו בעיקר בחקלאות. מקור נוסף לפרנסתם היו הירידים השנתיים שהתקיימו במקום. ראשוני היהודים מוזכרים בראדומישל ב- 1765. אז נמצאו במקום 9 משפחות יהודיות שגרו ב- 5 בתים, והתפרנסו מחכירה ומשירותי מסחר ומלאכה לאחוזות האצילים שבסביבה ולבעלי-העיר. התפתחותו של היישוב היתה איטית ובאחרית קיומו לא מנה יותר ממאה משפחות יהודים. במקום פעלה קהילה מאורגנת ולה רב משלה. בסוף המאה ה- 19 כיהן, כנראה, כרב בראדומישל חיים-יצחק סג"ל הורוויץ. אחריו בא ראדומישל יחיאל-מיכל כהנא, שהיה בין המשתתפים באסיפת הרבנים שהתקיימה בקראקוב ב- 1903. במחצית השנייה של המאה ה- 19 ובעשורים הראשונים למאה ה- 20 עסקו רוב היהודים שבראדומישל במסחר זעיר וברוכלות, ורק מעטים התפרנסו ממלאכה. בראדומישל היה בית- מדרש ושני חדרים שבהם למדו הילדים. במקום פעלו סניפי מפלגות ציוניות. כן התקיים סניף "אגודת ישראל". בספטמבר 1939, בהתקרב הצבא הגרמני לאזור, נמלטו צעירים יהודים רבים מראדומישל מזרחה לתחום גאליציה המזרחית. מקצתם חזרו לעיירתם כעבור זמן מה, אחרים נשארו בתחום השליטה הסובייטית. לאחר כניסת הגרמנים לר, גורשו כמה משפחות יהודים לשטח הסובייטי, מזרחה לנהר סאן. על אלה שנשארו במקום, או התקבצו כאן מיישובי הסביבה הוטלו הגבלות תנועה וקונטריבוציות. במסגרת עבודות-הכפייה הועסקו יהודי ראדומישל בביצורים שבאזור הגבול עם ברית- המועצות. ב- 1941 הוקם גיטו, שרוכזו בו, נוסף לאוכלוסייה המקומית, גם פליטים יהודים מקראקוב ומקראסניק. האוכלוסייה המקומית סייעה לפליטים במציאת קורת-גג ומזון. מספר הפליטים הגיע כדי 400 איש. מצבם של יהודי ראדומישל הוחמר ביותר ב- 1942. הם סבלו חרפת רעב ורבים מתו ממגיפת הטיפוס. הגיטו חוסל בסתיו 1942 ותושביו שולחו להשמדה - כנראה למחנה-המוות בבלז'ץ.