כ"ט אלול ה'תשע"ז

ראדזייוב RADZIEJOW

כפר בפולין
מחוז: וארשה
נפה: ניישאווה
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-3,164

·  יהודים בשנת 1941: כ-599

תולדות הקהילה:
כללי

הידיעות הראשונות על ראדזייוב הן מן המאה ה-12. הכפר ראדזייוב היה אז בבעלותו של הבישוף מפלוצק, ובשנת 142 1 היה בבעלותו של המנזר במוגילנו. היישוב התפתח למרכז מסחר ומלאכה והתקיימו בו ירידים שנתיים. בשנת 1252 הוענק לראדזייוב מעמד עירוני. החל מן המאה ה-14 היתה ראדזייוב מקום מושבם של הסטארוסטה (מושל הנפה), של השופטים בנפה וכן של "הסיים הקטן" (אסיפות האצולה) של איזור קויאבי. לאחר חלוקתה השנייה של פולין, בשנת 1793, היתה העיירה תחת כיבוש פרוסיה. בשנת 1807 נכללה ראדזייוב בנסיכות וארשה ומשנת 1815 עד מלחמת העולם הראשונה היתה בתחום מלכות פולין הקונגרסאית. בזמן מלחמת העולם הראשונה נכבשה ראדזייוב בידי יחידות הצבא הגרמני שהחזיקו בה משנת 1915 עד שנסוגו בשנת 1918. אין בידינו ידיעות מדויקות על תחילת היישוב היהודי בראדזייוב. מכיוון שהעיירה היתה בבעלות הכנסייה לא הורשו היהודים לגור בה. בזמן מן הזמנים עברה ראדזייוב לבעלותם של בני האצולה ואלה התירו ליהודים להתיישב במקום. מגורי יהודים בראדזייוב אינם מוזכרים לפני שנות החמישים של המאה ה-18. בשנת 1755 קיבלו יהודי ראדזייוב מן המלך אוגוסט השלישי זכות לרכוש בעיירה מגרשים ולבנות בתים. ראשוני המתיישבים היהודיים במקום עסקו בפונדקאות ובחכירה, ומשגדל היישוב עסקו המפרנסים היהודים גם במסחר זעיר ובמלאכה. אי הגידול במספר היהודים בראדזייוב במאה ה-19 קשור בהגבלות שהטילו שלטונות העיר על מתיישבים חדשים. התנגדות תושבי העיירה הפולנים להתיישבות יהודים במקום החלה עוד בשנות התשעים של המאה ה-18. ב-10 באוגוסט 1791 הגיעו נציגי תושבי ראדזייוב הנוצריים לווארשה שבה התכנס "הסיים של 4 השנים" ודרשו מן השלטונות לאסור על יהודי ראדזייוב לעסוק בפונדקאות, בייצור משקאות חריפים ובמסחר. בשנת 1830 הגבילו השלטונות את מגורי היהודים בראדזייוב לשכונה נפרדת (הרוויר). כאמור, היתה בראדזייוב קהילה מאורגנת החל מראשית המאה ה-19. מן הרבנים הראשונים בקהילה ידוע לנו שמו של ראדזייוב מאיר צבי מאזור, שכיהן כאב"ד בראדזייוב עד שנת 1914. בשנות כהונתו הוקם בעיירה בית כנסת בנוי לבנים ("בית רחל" - על שם אשת הרב). גם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם המשיכו יהודי ראדזייוב להתפרנס מן המסחר והמלאכה. יהודי העיירה תמכו בתנועה הציונית והשתתפו במגביות של "קרן היסוד". ליהודי ראדזייוב היה נציג במועצת העיר. בבחירות למועצת העיר בשנת 1929 קיבלו יהודי ראדזייוב מנדט אחד מתוך 12. ראדזייוב נכבשה בידי יחידות הצבא הגרמני בימים הראשונים של ספטמבר 1939. כבר עם כניסתם החלו החיילים הגרמניים בחטיפת יהודים לעבודות פרך. בני הקהילה חויבו לשאת על בגדיהם טלאי צהוב ועליו מגן דוד. עם צירופה של ראדזייוב לרייך השלישי החליטו הגרמנים לגרש את היהודים מן העיירה. בימים 10- 14 באפריל 1942 גורשו היהודים למחנה ההשמדה חלמנו.