ב' חשון ה'תשע"ח

ראדלוב RADLOW

עיירה בפולין
מחוז: קראקוב
נפה: בז'סקו
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-2,042

·  יהודים בשנת 1941: כ-174

תולדות הקהילה:
כללי

 

כפר ואחוזה של בני האצולה המרוחקים מקו מסילת- הברזל כדי 10 ק"מ. תושבי ראדלוב הלא-יהודית עסקו בחקלאות ובשירותים באחוזת הפריץ, ומקצתם בייצור כלי-חרס ובטוויה ביתית. באמצע הכפר היה כעין כיכר שוק, שבו התקיימו ימי-שוק וכן יריד. הכיכר היתה מוקפת בתים עם חנויות בבעלותם של יהודים, והדבר שיווה למקום מעין צביון של עיירה. ב- 1874 ישבו בראדלוב 153 יהודים מתוך כ- 2,000 כלל התושבים, וב- 1921 - 174 יהודים מתוך 2,042 כלל התושבים. יהודי ראדלוב עסקו במסחר זעיר וכמה מהם היו בעלי- מלאכה. בין שתי מלחמות-העולם ישב במקום רופא יהודי. בעשורים האחרונים של המאה ה- 19 נבנו בראדלוב בית- המדרש וכן מקווה-טהרה. היישוב היהודי בראדלוב השתייך לקהילת בז'סקו (בריגל), אולם במקום הועסק שו"ב, ומ- 1890 גם רב, ר' חיים-אליעזר ב"ר יעקב-יצחק אונגר, משושלת אדמו"רי דומברובה. ראדלוב חיים-אליעזר העתיק את מושבו לטארנוב, ושם הוכתר ב- 1923, לאדמו"ר. בראדלוב כיהנו גם כרבנים או כמורי-הוראה ראדלוב אליעזר הורביץ השתתף( ב- 1903 בכינוס הרבנים בקראקוב) וכן ראדלוב משה מרדכי שטיגר. ילדי ישראל למדו, בנוסף ללימודיהם אצל מלמדים פרטיים, בבית-הספר העממי שבכפר, אולם לא ביקרו בו בשבתות ובמועדי-ישראל. כנראה היו כבר בסוף המאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20 בראדלוב כמה מבני הנוער היהודי שנטו לציונות; שכן ב- 1898 נמסר על קיום בחירות לקונגרס הציוני, וב- 1905 על מיופה-כוח של ראדלוב מטעם הוועד המחוזי של החברות הציוניות בגאליציה המערבית שבקראקוב. לא ידוע לנו אם היה סניף כלשהו של ארגון ציוני בראדלוב בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם. מכל מקום, בבחירות לסיים שנתקיימו ב- 1928 הצביעו כל בעלי זכות הבחירה היהודים בראדלוב (117 במספר), בעד הרשימה הלאומית-ציונית. בבחירות לקונגרסים הציוניים השתתפו בראדלוב כ- 20 שוקלים לערך, והכול הצביעו בעד הרשימה של "הציונים הכלליים". במאי 1919 נאם באסיפה של איכרים שהתקיימה בראדלוב וינצנטי ויטוס, אז ציר לסיים הפולני, ולאחר-מכן בשנים 1920- 1921, 1923 ו- 1926 ראש ממשלת פולין. בנאומו השמיע, בין השאר, דברי שבח לאיכרים, על שהם "נמנעים מלעבוד אצל יהודים ולמענם". בגזירת השחיטה נשללה מקהילת ראדלוב הזכות לקיים שחיטה כשרה, וכן הוטל מס של 20 גרוש על כל ק"ג בשר כשר המיובא ממקומות אחרים, דבר שפגע קשה בהכנסותיה העיקריות של הקהילה. מספטמבר 1939 נפלו בחלקם של יהודי ראדלוב גזירות רבות בדומה לאלה שנפלו בחלקם של יישובים אחרים באזור: הם נדרשו לצאת לעבודות-כפייה, הוטלו עליהם קונטריבוציות והוגבלה תנועתם. עם זה ניתן לחקלאים יהודים מראדלוב לעבד את אדמתם תמורת אספקת מוצרים חקלאיים לשלטונות. ב- 1940 הגיעו לראדלוב עקורים יהודים ממקומות אחרים, בעיקר מקראקוב. בקיץ 1941 נקבעה ראדלוב כאחד מתוך שבעה יישובים באזור טארנוב, שבו הותרה ישיבתם של היהודים, ושוב הגיע גל של עקורים לראדלוב. מרכז י.ס.ס. בקראקוב הגיש עזרה במזון ובבגדים לנזקקים מבין יהודי המקום וכן לפליטים. בספטמבר 1941 הוציאו השלטונות הגרמניים צו, האוסר על החקלאים היהודים באזור להמשיך לעבד את שדותיהם. רכושם הוחרם, והם נדרשו לעקור ליישובים גדולים יותר. אחדים מהם מצאו מקלט בראדלוב. באוגוסט 1942 חוסל היישוב היהודי בראדלוב. תושביו גורשו לבוחניה וחלקם הגיעו לטארנוב. גורל היהודים במקומות אלה היה גם גורלם.