ל' סיון ה'תשע"ז

ריצ'יבול RYCZYWOL

 

עיר בפולין
מחוז: פוזנן
נפה: אובורניקי
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-551

·  יהודים בשנת 1941: כ-79

תולדות הקהילה:
רקע כללי

ר' ישוב פרטי של בני אצולה, קיבלה בשנת 1454זכויות עיר. ואולם בהיותה מרוחקת מנתיבי התחבורה והמסחר היתה התפתחותה איטית. בשנת 1793, עת סופחה לפרוסיה בעקבות חלוקתה השנייה של פולין, מנתה לא יותר מ-155 תושבים, בהם גם 123 יהודים, רוב תושבי ר' עסקו בחקלאות ובקדרות.
בשנים 1815-1807 נכללה ר' ב"נסיכות ורשה", אך כשפורקה הנסיכות הזאת הוחזרה לפרוסיה כעיר בנסיכות פוזנן, תחת שלטון פרוסיה התפתחו בר' תעשיות הטווייה והאריגה והסחר בבדים, וגם מלאכת הקדרות היתה עד מהרה לתעשייה משוכללת. בשנים אלה הוקמו בר' גם טחנות קמח חדשות וכמה בתי-חרושת ללבנים, למרות קשיי התחבורה נערכו במקום גם ירידים שנתיים, בשנת 1896 נסללה מסילת ברזל חדשה שקישרה את ר' עם רוגוז'נו ועם קז'יז'.
בתום מלחמת העולם הראשונה חזרה ר' לריבונות פולנית, אבל נראה שכלכלתה לא התאוששה מנזקיהמלחמה, וגם אוכלוסייתה נשארה קטנה. בשנת 1934 נשללו מר' זכויות העיר שלה. בספטמבר 1939 נכבשה ר' בידי הגרמנים, שגירשו רבים מתושביה הפולנים למחנות עבודה בגרמניה ובגנרל- גוברנמן.
משערים שהיהודים הראשונים התיישבו בר' במאה ה-16. רובם התגוררו גם קודם לכן באזור ונהגו לפקוד את ר' בימי הירידים השנתיים שנערכו בה. עוד בתקופת מלכות פולין התארגנו יהודי המקום לקהילה והיה להם בית-מדרש. לאחר הסיפוח לפרוסיה ב-1793 גדל מספרם, ובשנת 1840 הגיעה הקהילה לשיא גודלה - 348 נפשות.
בשנים 1815-1807, כשר' נכללה ב"נסיכות ורשה", עזבוה רוב היהודים וחזרו להתגורר באחוזות ובכפרים הסמוכים לה, אבל מיד עם חידושו של השלטון הפרוסי שבו אל העיר, וגם יהודים חדשים הצטרפו אליהם. יהודי ר' מילאו תפקיד חשוב בפיתוח תעשיות הטווייה והאריגה בעיירה, וגם חלק מטחנות הקמח החדשות שהוקמו בימי השלטון הפרוסי היו בבעלותם.
תהליך העיור שפקד את קהילות ישראל בחבל פוזנן לא פסח על ר'. כבר בשנות ה-60 של המאה ה-19 עברו צעירים יהודים בני ר' לערים גדולות בגרמניה, והקהילה הלכה והידלדלה. אחרי מלחמת העולם הראשונה מנתה רק 79 נפשות, ובתקופה שבין שתי מלחמות העולם נמשכה ההגירה היהודית מר' ביתר שאת; נראה שלא מעט תרמה לכך האווירה האנטישמית שהשתררה בעיירה בתום המלחמה.
בראשית ספטמבר 1939 נותרו בר' רק ו3 יהודים. ב-7 בנובמבר 1939 הם גורשו לגנרל-גוברנמן דרך מחנה המעבר בבוק (ע"ע), וגורלם היה כגורל שאר היהודים תושבי האזור הזה.