כ"ט ניסן ה'תשע"ז

צ'ארני דונאייץ CZARNY DUNAJEC

כפר בפולין
מחוז: קראקוב
נפה: נובי טארג
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-2,399

·  יהודים בשנת 1941: כ-341

תולדות הקהילה:
במלחה"ע ה - II

גזירות של עבודות-כפייה, קונטריבוציות, הגבלות-תנועה והתנכלויות היו מנת-חלקם של יהודי צ'ארני דונאייץ מתחילת הכיבוש הגרמני בספטמבר 1939. בשל קירבתו של היישוב אל הגבול, היה האזור נתון לפיקוח חמור של משטרת הגבול הגרמנית ושל הגיסטאפו' והללו הכבידו את ידם על יהודי צ'ארני דונאייץ. ב"שבת הגדול" ת"ש נרצחו 20 מיהודי המקום על שהפרו את הצו האוסר קניית מזון מפולנים. לפי גירסה אחרת, נרצחו הללו על שום שניסו לגנוב את הגבול לסלובאקיה. הנרצחים נקברו בבית-העלמין היהודי. ב- 1941 הורע מצבם של יהודי צ'ארני דונאייץ ובסיוע י.ס.ס. נפתח מטבח ציבורי במקום וניתנה עזרה לנזקקים. ב- 20.5.1942 הוציאו הגרמנים להורג פולני, שסיפק מזון ליהודים. ה- 30.8.1942 היה יום גירושם של יהודי צ'ארני דונאייץ. רובם הובלו לנובי-טארג ומשם שולחו לאחר סלקציה, יחד עם יהודים אחרים מן הסביבה, למחנה המוות בבלז'ץ. בצ'ארני דונאייץ נשארו כ- 90 יהודים "כשרים לעבודה", שהוכנסו למחנה-עבודה, אשר נפתח במקום מיד לאחר הגירוש ב- 1.9.1942. המחנה שכן בצריף שמאחורי תחנת-הרכבת, והאסירים עבדו במינסרות שבבעלות החברות הגרמניות "הומאג" ו"הולצבאו". בסוף 1942 רצחו הגרמנים 22 מאסירי המחנה לאחר שכוחם תש ולא יכלו עוד לעבוד. במחנה היו ניסיונות להמלט לסלובאקיה, אך רוב הניסיונות הללו נכשלו. המחנה חוסל ב- 24.5.1943; אחרוני האסירים הועברו למחנה פלאשוב.
 

 

היישוב מוזכר בתעודות מ- 1234. במאה ה- 18 שימש צ'ארני דונאייץ מרכז מסחרי, ובעיקר שוק לכפרים ההרריים שבסביבה. במקום סחרו אז בצמר, חוטי צמר ובמוצרי אריגה ביתית וכן בצאן, שגידולו רווח והיה ליסוד בפרנסותיהם של ההרריים. עד אמצע המאה ה- 19 היו תנאי הביטחון במקום בלתי יציבים, הסביבה שרצה כנופיות שודדים ומבריחים למיניהם. בסוף המאה ה- 19 ובתחילת ה- 20 הוחל בהפקת כבול, חצץ וחול מן הנהר צ'ארני-דונאייץ, והדבר שימש מקור פרנסה נוסף לתושבים. בין שתי מלחמות-העולם התפתחה התיירות בצ'ארני דונאייץ ובסביבתה. מבחינה אדמיניסטראטיבית היה לצ'ארני דונאייץ במאה ה- 19 וה- 20 מעמד של עיר, אך מעמד זה נשלל ממנה ב- 1934. עד 1796 לא ישבו היהודים בכלל בצ'ארני דונאייץ, כשם שלא ישבו באזור נובי-טארג בכללו, כנראה בשל האיסור על ישיבת יהודים במקום. גם היהודים עצמם לא ששו להתיישב שם בשל תנאי הבטחון הירודים. תחילה התיישבו בצ'ארני דונאייץ, על-פי רשיון מיוחד מטעם השלטונות האוסטריים, יהודים בעלי זיכיון לסחור במוצרי מונופולין (טאבאק, משקאות חריפים, מלח), או חוכרים ומוכסים, ובסך הכול משפחות מועטות. עם ביטול ההגבלות על מגורי היהודים בגאליציה ב- 1860, ועם שיפור תנאי הבטחון במקום, רבו המתיישבים היהודים בצ'ארני דונאייץ; רובם באו מנובי-סונץ', מישלניצה וערי הסביבה. היישוב היהודי אז היה כפרי מיסודו, והיהודים "ישובניקים" לכל דבר. עיסוקם, מלבד החכירות והפונדקאות, היה מסחר זעיר, רוכלות, והיו ששלחו את ידם אף בהברחה. כבר בשנים הראשונות של המאה ה- 19 הקימו הפולנים בצ'ארני דונאייץ ובכפרי הסביבה קואופרטיבים לצרכנות, ובתקופה שבין שתי מלחמות-העולם נדחקו בעטיים רגלי היהודים מן המסחר. בנובמבר 1918 פרעו כפריי הסביבה פרעות ביהודי צ'ארני דונאייץ. באשמת ההשתתפות בפרעות נעצרו 10 איש מבין המתפרעים. היישוב היהודי בצ'ארני דונאייץ היה מראשיתו כפוף לקהילת נובי-טארג. מטעם קהילת נובי-טארג כיהנו, למן שלהי המאה ה- 19 או תחילת ה- 20, רבנים. שניים מהם ששמותיהם ידועים לנו, היו: ר' מרדכי ב"ר חנינא הורוויץ, שעבר לכהן בצ'יישין (נפטר שם לאחר שנים רבות לכהונתו ב- 1932), ור' יצחק ליפשיץ (ישב על כיסאו ב- 1912). גם בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם היה היישוב היהודי בצ'ארני דונאייץ קשור אל קהילת נובי-טארג, ובוועד הקהילה שם היה נציג אחד מצ'ארני דונאייץ. בין שתי מלחמות-העולם הוקמו במקום החברות "לינת-הצדק" ו"ביקור חולים", וכן קופת גמ"ח, שנתנה ב- 1929 45 הלוואות לנזקקים בסך 5,360 זלוטי. נראה שכבר ב- 1905 נתקיים במקום חוג ציוני, שהיה לו אף נציג ב"וועד המחוזי של החברות הציוניות בגאליציה המערבית בקראקוב". בין שתי מלחמות העולם התארגן במקום סניף של "הציונים הכלליים" ובשנות ה- 30 פעל קן "עקיבא". בבחירות לקונגרסים הציוניים הצביע הרוב המכריע של השוקלים בעד רשימת "הציונים הכלליים" (ב- 1924 - 46 מכלל 51 קולות; ב- 1931 - כל הקולות, 37 במספר). הפעולה התרבותית ביישוב היהודי התרכזה סביב מועדון "התחייה", שהיתה לו ספרייה ואולם-קריאה, ומשירותי המועדון נהנו גם תושבי המקום הלא-יהודים. ב- 1930 נפתח ליד "התחייה" "גן-ילדים עברי"; טיפלה בו גם האגודה "תרבות" שבמקום. ב- 1933 נמסר על קיומם של שני מועדוני-ספורט יהודיים בצ'ארני דונאייץ, "מכבי" ו"הגבור". לא ידוע כמה זמן נתקיימו המועדונים האלה, וייתכן שרוב חבריהם היו הקייטנים או התיירים ששהו ארעית במקום.