כ"ו ניסן ה'תשע"ז

אובז'יצקו OBRZYCKO

עיר בפולין
מחוז: פוזנן
נפה: שמוטולי
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-1,746
• יהודים בשנת 1941: כ-75

תולדות הקהילה:
כללי
א' נזכרת לראשונה במסמכים משנת 1238. על-פי עדויות ארכיאולוגיות היא נמנית עם היישובים העתיקים ביותר ב"פולין-גדול". בשנת 1458 נזכר שמה ברשימת ערי פולין. במחצית השנייה של המאה ה-15 פקדו את א' פורענויות לרוב שגרמו לבריחת תושביה, ולפיכך חזרה להיות יישוב כפרי. מעמדה העירוני חודש בשנת 1638 בידי מלך פולין ולדיסלאב הרביעי. עד אותה השנה היתה א' שייכת למלך ונוהלה בידי קשטלן (מושל הנפה מטעם המלכות), ואחר-כך נכללה בנחלתו של הנסיך יאן רדזיוויל. בעלי העיר החדש הצליח למשוך לא' מתיישבים חדשים, בייחוד פרוטסטנטים, והבטיח להם חופש הדת, רשות לבנות כנסייה משלהם וגם פטור ממסים למשך שנים אחדות.
רוב תושבי א' התפרנסו ממלאכות כגון טווייה ואריגה, עיבוד עורות וחייטות, ומייצור בירה. בשנת 1793, בעקבות חלוקתה השנייה של פולין, סופחה א' לפרוסיה. במאה ה-19 ובמיוחד במחציתה השנייה הוקמו בא' כמה מפעלים חדשים - בית-חרושת לסריגה, בית-חרושת לגרביים, מפעל לעיבוד עורות, טחנת קמח מונעת בקיטור, מנסרה, מפעל לייצור לבנים ועוד. רוב המפעלים היו שייכים לגרמנים ומקצתם ליהודים.
אחרי מלחמת העולם הראשונה היגרו רוב יהודי א' וגם רוב תושביה הגרמנים לערים גדולות בגרמניה, וחיסלו את מפעליהם ועסקיהם בעיר. כתוצאה מכך פקד את העיר משבר דמוגרפי וכלכלי ונוצרה אבטלה קשה. מאמציהם של שלטונות פולין לחלץ את א' מן המצוקה לא הועילו, ובשנת 1934 נשללו ממנה זכויות העיר שלה. רוב תושביה חזרו להתפרנס מחקלאות, אם בחוות החקלאיות שבסביבה ואם בעבודות עונתיות במקומות מרוחקים.
על יהודים תושבי א' ידוע לנו רק מן התקופה שאחרי הסיפוח לפרוסיה ב-1793. בשנה ההיא כבר ישבו במקום 476 יהודים, וב-1825 היתה בא' קהילה מאורגנת, וקהילות סמוכות לה ובראשן קהילת רוויץ' (ע"ע) קיימו מגבית למען בניית בית-כנסת בא'. לצד בית-הכנסת שנבנה אז היה לקהילה גם בית-מדרש ישן, ששופץ בעת ההיא. הקהילה פתחה גם בית-ספר יסודי יהודי שהיה נתון לפיקוח ממשלתי והוצאותיו מומנו מקופת המדינה.
יהודי א' התפרנסו ממסחר וממלאכה -- עיבוד עורות, אריגה וחייטות. יהודים אחדים עסקו במסחר סיטוני בבדים ונסעו לרגל עסקיהם למרכזי המסחר הגדולים של נסיכות פוזנן, ואף לברלין ולברסלאו הגיעו. רוב הסוחרים היהודים התבססו במרוצת המאה ה-19 ומקצתם התעשרו. חלקם פתחו חנויות גדולות ומהודרות במרכז העיר. בשלהי המאה 19 היו כמה מן היהודים האמידים ליזמים והקימו בתי-חרושת ומפעלי תעשייה.
מבין הרבנים שכיהנו בא' ידועים לנו בשמותיהם ר' דוד טבלה בן זאב ; ר' ברוך בנדט ישר"ה (1784); ר' גדליה ליפשיץ, מחבר "רגל שרה" ו"כנסת ישראל" ; ר' הירש זלקא (נפטר ב-1827) ; ר' יחיאל יואל אוירבך, תלמידו של ר' עקיבא אייגר; ר' שלמה מיכאל סטרוק ; ר' שמעון צוקרמן ; הרב ואלדר ; הרב ד"ר א' פריימן ; ד"ר הרמן קספר, רבה של הקהילה בימי מלחמת העולם הראשונה ; והרב ב' אורבך.
משנת 1858 פעלו בקהילה החברות "ביקור חולים" ו"אגודת נשים יהודיות", ב-1883 נוסדה חברה שגייסה תרומות למען יישוב ארץ-ישראל, וב-1902 נוסד סניף "האגודה לתולדות עם ישראל וספרותו". בשנת 1906 התארגנה בא' קבוצה ציונית ראשונה שמנתה 40 חברים, ובראשה עמד ד"ר אלפרד מנשה.
א' היא מקום הולדתו של חוקר ההיסטוריה והספרות היהודית הפרופסור אברהם ברלינר, מראשי תנועת "חכמת ישראל" בגרמניה במחצית השנייה של המאה ה-19.
יהודי א' ראו עצמם כפטריוטים גרמנים. כבר ב-1866 התגייסו 7 מהם למלחמת פרוסיה-אוסטריה, וב-1870 התגייסו 9 יהורים למלחמה נגד צרפת. במלחמת העולם הראשונה התגייסו רוב הגברים הצעירים בקהילה, מקצתם כמתנדבים. ארבעה מהם זכו בעיטורי גבורה.
בתום המלחמה עזבו רוב היהודים את א' והיגרו לגרמניה, בעיקר לברסלאו ולברלין, או לארצות שמעבר לים ולארץ-ישראל, וההגירה נמשכה גם אחר-כך. אם עדיין נותרו שם יהורים תחת הכיבוש הנאצי, הרי שגורלם היה בוודאי כגורל אחיהם בכל חבל פוזנן.

http://en.wikipedia.org/wiki/Obrzycko