ד' תמוז ה'תשע"ז

פאז'נצ'ב PARZECZEW

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עיירה בפולין
מחוז: לודז'
נפה: לנצ'יצה
אזור: לודז' והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 808

·  יהודים בשנת 1941: כ-30

תולדות הקהילה:
 

פאז'נצ'ב זכתה במעמד-עיר ב- 1421 והפסידה אותו ב- 1870. היתה זו עיירה קטנה של האצולה. במאה ה- 18 היה בה ישוב יהודי, שב- 1764 נמנו עמו 12 בעלי-מלאכה (5 חייטים, 5 פרוונים, אורג גדילים וחבתן), וב- 1793 גדל מספרם עד 34 (12 חייטים, 5 פרוונים, 3 בורסקים, 5 נפחים, 6 אופים, 3 קצבים). באותה העת הגיע מספרם של בעלי מלאכה נוצרים בפאז'נצ'ב רק עד 30. מן הראוי לציין שהגידול היחסי של בעלי מלאכה לגבי כלל האוכלוסיה היהודית היה ניכר יותר נוכח הירידה של מספר האוכלוסיה היהודית בעת ההיא. ב- 1793 ישבו בעיר גם 6 סוחרים שסחרו בעיקר בתוצרת חקלאית, ו- 4 יהודים שעסקו בבישול יי"ש ובמכירתו. בעיירה היו אז 79 בתים, מהם 24 של יהודים. במאה ה- 18 היתה פאז'נצ'ב קהילה עצמאית, אולם בגלל התמעטותה של האוכלוסיה היהודית, נהפכה הקהילה בראשית שנות ה- 70 לכפופה לקהילת לנצ'יצה. הפריץ של פאז'נצ'ב התנגד לתלותם של יהודים המתגוררים בעיירתו לקהילה אחרת, ובמיוחד לקהילה של עיר מלכותית, כגון לנצ'יצה. הודות להשתדלותו אצל השלטונות בנידון, קבעו אלה ב- 1775 שעל קהילת פאז'נצ'ב לשוב ולהיות עצמאית. ואכן שבה קהילת פאז'נצ'ב וזכתה בעצמאותה, קידשה לה בית-עלמין ובנתה בניין לחדר, שבו לימדו שני מלמדים. בסוף המאה ה- 18 או בתחילת המאה ה- 19 נבנה בפאז'נצ'ב בית כנסת מעץ ונמנה עם הבניינים היפים מסוגו בפולין. במחצית השנייה למאה ה- 18 ובמאה ה- 19 ישבו על כס הרבנות בפאז'נצ'ב רבנים נודעים וגדולים בתורה. ב- 1781 רושם רבה של קורניק, ר' ישראל משה, בספרו "רשמי שאלה", שיצא לאור בווארשה ב- 1811, כי בהיותו בן כ"ח נתמנה לרבה של פאז'נצ'ב. בשנים 1786- 1815 נראה בספרות הרבנית דאז הסכמות של הרב מפאז'נצ'ב, ר' יוסף בר' יהודה לייב. באותה תקופה כיהן כדיין בפאז'נצ'ב ר' לייזר, תלמידו של ר' עקיבא אייגר. בפאז'נצ'ב נולד (1789) ובילה את ילדותו האדמו"ר הנודע, ר' אברהם מצייחאנוב. בעשורים הראשונים למאה ה- 19 כיהנו ברבנות בפאז'נצ'ב ר' מרדכי הכהן ליפשיץ בן ר' פנחס מלוטומיירסק, וכן בנו של ר' מרדכי, ר' בנימין וולף הכהן (נפטר ב- 1854). שני אלה היו חסידיו של ר' מנחם מנדל מקוצק. האב כבנו היו בעלי חידושים רבים, שאבדו בכתב-יד. עם פאז'נצ'ב קשור גם הרב ר' מאיר שודנר, תלמידו של הרב הנודע מלנצ'יצה, ר' חיים אורבך. הרב הדגול האחרון בפאז'נצ'ב היה ר' שלמה לייב מורגנשטרן, לשעבר רבן של לוקוב ולנצ'יצה. לפאז'נצ'ב הגיע בשנות ה- 60 למאה ה- 19, והוא כמעט סגי-נהור. אף על פי כן השלים בפאז'נצ'ב את חיבורו "מנחת הבוקר" למסכת בבא-מציעא. הוא נפטר ב- 1881 בקירוב. בגלל הירידה התלולה של מספר האוכלוסים היהודים בראשית המאה ה- 20, שוב הפסידה קהילת פאז'נצ'ב את עצמאותה וצורפה לקהילת לנצ'יצה. בפאז'נצ'ב כיהנו דיין ושוחט בלבד. ב- 1908 כיהן כמו"ץ ר' מאיר שמחה. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם המשיך לרדת מספרם של יהודי פאז'נצ'ב והישוב נצטמצם והגיע ל- 30 נפשות בלבד (1935). בתקופת התגברות האנטישמיות והחרם הכלכלי נגד היהודים בשנות ה- 30, הגיע קומץ יהודי פאז'נצ'ב עד פת לחם. כשהיה צריך לשפץ את בית הכנסת הנ"ל לא יכלו יהודי פאז'נצ'ב לכסות את ההוצאות ונאלצו להסתייע במגבית שנערכה בקהילות שבפולין כולה. הישוב היהודי בפאז'נצ'ב חדל להתקיים בראשית הכיבוש הנאצי, כפי הנראה- בגלל בריחת היהודים המעטים שגרו שם. בית-הכנסת נשרף בתקופת השואה.