ד' סיון ה'תשע"ז

פובורסק POWORSK

       

 

כפר בפולין
נפה: קובל
אזור: ווהלין ופוליסיה
אוכלוסיה:
  • בשנת 1941: כ- 779
  • יהודים בשנת 1941: כ- 200 נפש
תולדות הקהילה:
 
פובורסק היתה יישוב כפרי. שהשתייך בשנת 1577 לנחלותיו של הנסיך רומן סנגושקו, ומשנת 1583 לנסיך יאנוש זסלבסקי. יהודים לא ישבו בו. בסוף המאה ה-19, לאחר שנסללה מסילת הברזל סארני-קובל-בריסק ונקבעה במקום תחנת-רכבת , קיבלה פ' מעמד של יישוב עירוני והותר ליהודים להתיישב שם. מספר התושבים היה אז 1,315 נפש. במיפקד שנערך בשנת 1921 נמנו 37 יהודים בתוך האוכלוסיה של 779 נפשות. מספר זה גדל בין שתי המלחמות ל-60 משפחות יהודיות בערך, או יותר מ-200 נפש. בתקופה זו כיהן ברבנות הרב ציטרין: הוא נספה אחר כך בשואה. יהודי פ' התפרנסו מסחר בעצים . מחנוונות וממלאכה.
 

במלחה"ע ה - II

פובורסק נכבשה בידי הצבא הגרמני ב- 26 ביוני 1941. היהודים נשלחו לעבודות כפייה בכריתת עצים ובשירותים. בכמה בתים הוכן גטו, שלא גודר. ב- 29 באוגוסט 1942 הובאו לגטו בפובורסק יהודים מכפרי הסביבה ועל הריכוז היהודי הוטלה שמירה הדוקה של שוטרים אוקראיניים. עוד קודם לכן התארגנה קבוצת מרי יהודית בת 12 צעירים והכינה מפות ונשק, שכלל 3 רובים מתוצרת עצמית ונשק דמה (מעץ). משנודע להם על ההסגר, עזבו חברי הקבוצה את פובורסק בהתגנבות יחידים והתרכזו ביערות הסמוכים. שם, תוך שבועיים, השיגו כולם נשק והיו מזוינים. בינתיים הגיע יום כ"ב באלול תש"ב (4 בספטמבר 1942). יהודי פובורסק הובלו למלניצה ושם נרצחו כולם. קכוצת הצעירים שיצאה ליער הצטרפה במהרה לגדודו הסווייטי של קארטוכין, שהשתייך לחטיבת הקולונל ברינסקי. בשל סכסוכים עם המפקד הועברה קבוצת פובורסק בראשות משה אדלשטיין לגדודו של קונישצ'וק (קרוק), במסגרת האוגדה הרובנאית שבפיקוד הגנרל בגמה. פובורסק שוחררה בידי הצבא האדום ב- 3 בפברואר 1944.