כ"ה אב ה'תשע"ז

וונגרובייץ WAGROWIEC

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עיר בפולין
מחוז: פוזנן
נפה: וונגרובייץ
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-8,500

·  יהודים בשנת 1941: כ-206

תולדות הקהילה:
טקסט 2

ו' מוזכרת לראשונה בתעודה משנת 1381 כיישוב שצמח סביב מנזר גדול של מסדר הציסטרציאנים. אחר-כך קיבלה זכויות עיר, וב-1528 אישר המלך זיגמוב-ט סטארי ן"הזקן") מחדש את כתב הפריווילגיות של ו' והכיר בה כעיר על-פי החוקה המגדבורגית. בתקופה זו היתה ו' למרכז של מלאכה לסביבתה החקלאית; היא מנתה אז כ-500 תושבים ובהם 150 בעלי מלאכה למקצועותיהם. בשנות ה-70 של המאה ה-16 התחוללה בו' מהפכה תרבותית; השפה הפולנית היתה לשפת הדיבור והכתיבה במקומה של הלטינית הכתובה ששלטה בעבר בהשפעת הנזירים הציסטרציאנים.
התפתחותה של ו' באה לקצה עם פלישת השוודים בשנת 1656, ומאז היתה שרויה במשבר כלכלי ודמוגרפי. בשנת 1793, עם חלוקתה השנייה של פולין, סופחה ו' לפרוסיה. תחת שלטון הפרוסים התחדש תהליך הצמיחה בעיר, למעט בשנים 1807-1815, כשו' נכללה ב"נסיכות ורשה", אחרי קונגרס וינה (1815) חזרה ו' לריבונותה של פרוסיה.
במרוצת המאה ה-19 גדלה ו' והתפתחה והחל בה תהליך של תיעוש, עם מפעלי הייצור שהוקמו בה אז נמנים בית-חרושת למלט, מפעל לעיבוד אבן, בית-חרושת למכונות, מנסרה וכמה אחרים, בתום מלחמת העולם הראשונה הוחזרה ו' לפולין. גם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם נמשכו תהליכי הצמיחה והפיתוח. בעיר נוסדו אז שלוש טחנות-קמח, כמה מנסרות, מפעל לייצור לבנים ומפעל גדול לעיבור עורות. ו' נכבשה בידי הגרמנים בתחילת ספטמבר 1939. מיד עם כניסתם לעיר רצחו הגרמנים 11 מתושבי העיר. בתקופת הכיבוש הגרמני גורשו רוב תושביה הפולנים של ו' למחנות עבודה בגרמניה ובגנרל-גוברנמן.
ישיבת יהודים בו' נאסרה במשך מאות בשנים, שכן היתה שייכת למסדר הציסטרציאנים ונחשבה עיר כנסייתית. בשנת 1780, כשהעיר כבר היתה שייכת למלכי פולין, באו לו' 4 יהודים, כולם סוחרי עצים גדולים. ב-1793, כשו' עברה לריבונותה של פרוסיה, כבר היו בה 30 יהודים, רובם סוחרים זעירים. במרוצת המאה ה-19 גדל מספר היהודים בעיר וחל גיוון בעיסוקיהם. רובם התבססו ואחדים מהם אף התעשרו.
ב-1801 נזכר בפנקס החברה קדישא מלמד, אברהם בהר"ב. במחצית הראשונה של המאה כבר היתה בו' קהילה על מוסדותיה - בית-כנסת ובית-ספר יסודי, שלימדו בו מורים יהודים בעלי הסמכה ממשלתית, וגם בית-ספר ללימודי דת שפעל במימון הקהילה. לקראת סוף המאה יזם מורה מקומי הקמת ארגון מורים יהודים בנסיכות פוזנן, שהתקיים רק תקופה קצרה.
בשנת 1851 ביטלה ממשלת פרוסיה את מסי העירייה המיוחדים שחלו עד אז על הקהילות היהודיות.
רבה הראשון של ו' היה ר' יעקב ליטאואר, הידוע במפעלי התרומות שיזם - מגביות למען היישוב בארץ- ישראל, לשיפוץ בית-הכנסת (בשנת 1855), וגם למען החולים והנזקקים בקהילה. הוא כיהן בו' זמן רב והטביע את רישומו על חיי הקהילה. אחרי שנספה במגפת כולרה נותרה משרת הרבנות בו' פנויה במשך כמחצית המאה, מפני ששלטונות המדינה דרשו לבחור ברבנים שלצד השכלתם התורנית רכשו גם השכלה אקדמית, ואילו האורתודוקסים בקהילה התנגדו לדרישת השלטונות ופסלו כל מועמד משכיל בטענה שאיננו בקיא דיו בהלכה. בשנת 1861 שלח החזן והשוחט המקומי להשתלם אצל רב אורתודוקסי בקהילה שכנה.
במחצית השנייה של המאה ה-19 חדרו לקהילת ו' רוחות ההשכלה. רבים מילדי הקהילה המשיכו בלימודיהם בגימנסיה המקומית ומהם שיצאו אחר-כך ללמוד באוניברסיטאות. תהליך זה היה מלווה במגמה הולכת וגוברת של עיור. רק מתי מעט מבין המשכילים ובעלי המקצועות החופשיים היהודים נשארו בו', רובם עברו לערים גדולות בגרמניה או היגרו אל מעבר לים. לקראת סוף המאה ה-19 גברה המגמה הזאת והקהילה הלכה והתמעטה. במשך 13 שנה בלבד, מ-1885 עד 1898, ירד מספר היהודים בו' כמעט במחצית, מ-632 נפש ל-350 נפש בלבד.
ואולם חרף הירידה הדמוגרפית הוסיפו יהודי ו' לקיים פעילות תרבותית ערה. בשנת 1899 נוסד סניף מקומי של "האגודה לתולדות עם ישראל וספרותו", שהצטרפו אליו 52 חברים.
בשנת 1909, לאחר שנים רבות בלא רב, נמצא ליהודי ו' רב כלבבם - הרב ד"ר פרידמן, רב ליברלי שהנהיג כמה רפורמות בסדרי התפילה בבית-הכנסת, לרבות שירת מקהלה. חרף חידושיו אלה היה הרב פרידמן מקובל על בני הקהילה. גם הוא, כמוהו כקודמו, יזם מגביות ומפעלי תרומות למען קהילות אחרות שהיו שרויות במצוקה.
נראה שהפעילות הפילנטרופית היתה רווחת מאוד בקרב יהודי ו'. הרוח החיה היה ב' גרסון, בן למשפחה מקומית עשירה ומכובדת, שגייס תרומות להקמת בתי-ספר של כי"ח (כל ישראל חברים) בקהילות יהודיות ברחבי העולם ולהקמת בית-החולים "שערי צדק" בירושלים. אחיו, הרופא מקס גרסון, התפרסם בחידושיו בתחום התזונה והדיאטה.
ב-1864 לחם יהודי מו' בצבא הפרוסי, וב-1871 כבר התגייסו 7 מבני הקהילה לצבאה של גרמניה. במלחמת העולם הראשונה התגייסו כל הגברים היהודים הכשירים לצבא הגרמני.
בתום המלחמה, כשו' הוחזרה לפולין, עזבוה יהודים רבים נוספים והיגרו לגרמניה. בין ראשוני העוזבים היה הרב ד"ר פרידמן. על חיי היהודים בו' בתקופה שבין שתי מלחמות העולם אין בידינו מידע.
מיד עם כיבוש העיר בידי הגרמנים הוצאו 4 יהודים להורג, ומאז היו יהודי ו' נתונים לרדיפות קשות. בנובמבר 1939 הוחרם רכושם של היהודים והם גורשו לגנרל- גוברנמן, על-פי הוראתו של הימלר מ-30 באוקטובר 1939.