ד' אייר ה'תשע"ז

וידאווה WIDAWA

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עיר בפולין
מחוז: לודז'
נפה: לאסק
אזור: לודז' והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 2,209

·  יהודים בשנת 1941: כ-728

תולדות הקהילה:
 

וידאווה זכתה במעמד-עיר ב- 1388, והפסידה אותו ב- 1870. שוק גדול היה נערך בעיירה מדי שבוע, וכן 12 ירידים שנתיים, הנודעים בסחר-הסוסים. לירידים אלה נהגו לבוא סוחרים יהודים רבים. ב- 1764 התגוררו בוידאווה 43 משפחות יהודים. רובם התפרנסו ממסחר, אחד- מחכירת הפונדק, 15 - ממלאכה (7 חייטים, 2 פרוונים, צורף, גלב, 4 םיבצק), 2 כליזמרים ו- 2 שמשים. גידולה של האוכלוסיה היהודית נמשך עד מחצית המאה ה- 19, אולם משנבלמה התפתחות העיירה, ירד לתקופת-מה מספר היהודים. יהודי וידאווה נמנו עם קהילת לאסק, ובמחצית הראשונה של המאה ה- 19 הסתכסכו עמה בדבר השתתפותם בתשלום חובותיה. ב- 1838 הוקם בוידאווה ועד-קהילה עצמאי. בית-כנסת ובית-עלמין כבר היו בוידאווה במאה ה- 18, ובראשית ה- 19 נוסד הקדש. כמה מרבניה של וידאווה נודעו ברבים. ר' סיני ספיר, בעל "עולת חודש" ו"מנחת-עני", כיהן בוידאווה כמו"ץ 5 שנים (1829 בקירוב-עד 1834). מוידאווה עבר לבז'ז'יני. ר' סיני זכה להכרת בני דורו כבעל-הלכה מובהק וכדרשן מעולה. בשנים 1886- 1890 שימש ברבנות בוידאווה ר' מנחם מנדל חיים לנדאו, נכדו של ר' אברהם, הרבי מצייחאנוב. ב- 1890 עבר לפיונטק. הוא הוציא לאור את כתבי סבו וצרף אליהם את ספרו "עטרת זקנים". אין זאת כי מועדי-הכהונה הקצרים של רבני וידאווה קשורים בשכרם הירוד. תקופה ממושכת יותר כיהן בוידאווה החל( ב- 1896) ר' אברהם בנימין קולטונובסקי. בימי חייו יצא-לאור "אהבת יצחק" חלק( 'א), והוא פירוש על הרמב"ם. חלק ניכר מחידושיו ותשובותיו נשארו בכתב-יד. אחרון הרבנים בוידאווה, ר' אברהם מרדכי מארוקו, שעלה על כס- הרבנות שנים אחדות לפני פרוץ מלחמת העולם II-ה, היה גדול בתורה. בין השאר ערך את כתב-העת הרבני "דגל הצעירים". המוסד היהודי התרבותי החילוני הראשון בוידאווה היה הספרייה, שנוסדה ב- 1918, עוד בימי המלחמה. בין שתי מלחמות-העולם פעלו בעיירה כמה אירגונים ציוניים וכן אגודת-ישראל. בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1939 זכו הציונים הכלליים על( רמשמה) בכל הקולות (40). תוך כדי פעולות המלחמה בספטמבר 1939 ובחודשי הכיבוש הראשונים יצאו את העיירה רוב האוכלוסים היהודים, ופנו בעיקר לבלחאטוב; פליטים יהודים מוידאווה נמצאו גם בזדונסקה וולה, זלוב ובמקומות אחרים. ומאידך הגיעו גם לוידאווה מספר פליטים. בשנים 1940- 1942 היה בוידאווה גיטו פתוח ובו קרוב ל- 100 משפחות. ב- 14.12.1941 גורשו 25 משפחות לבלחאטוב. קרוב לוודאי, הושמדו שאר יהודי וידאווה בחלמנו בקיץ 1942, עם השמדת כל היהודים בנפת לאסק. בראשית הכיבוש - בספטמבר 1939 - מת מות-קדושים בוידאווה רבה האחרון, ר' אברהם מרדכי מארוקו. הגרמנים חיפשו בביתו, מצאו ספר-תורה, ציוו על הרב להשמיד את הספר ואיימו כי יישרף חיים. כשהרב סירב, הגרמנים שפכו עליו בנזין והציתוהו. הרב וספר התורה היו לאפר.