ג' חשון ה'תשע"ח

ויונזובנה WIAZOWNA

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כפר בפולין
מחוז: וארשה
נפה: וארשה
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-734

·  יהודים בשנת 1941: כ-272

תולדות הקהילה:
 

כפר ואחוזה במרחק של 6 ק"מ מתחנת הרכבת שבפאלניצה. את האחוזה והכפר הסמוך לו רכש בשנת 1848 תעשיין ובנקאי יהודי בשם יואכים קמפנר, ברישיון מיוחד שקיבל מאת המועצה המינהלית (הממשלה) של מלכות פולין הקונגרסאית. מן הראוי להזכיר, שבעת ההיא נאסר על היהודים לרכוש במלכות פולין נחלאות( מקרקעין ואחוזות). ייתכן שעד אז התגוררו בכפר כמה משפחות של יהודים שהיו חוכרים ופונדקאים ליד אחוזת האציל. עם הזמן הלך וגדל מספר היהודים בויונזובנה. בזמן שהיתה האחוזה בבעלותו, הקים יואכים קמפנר בשטחה משרפת יי"ש. קרוב לוודאי שדבר זה היה לאחר שנת 1862, משבוטלו ההגבלות על מגורי היהודים ועל רכישת נחלאות במלכות פולין. בשנת 1921 ישבו בויונזובנה 272 יהודים מתוך 734 תושבי הכפר. עם הגידול במספרם של היהודים חל גם גיוון בפרנסותיהם ואחדים מהם עסקו במסחר זעיר ובמלאכה. בעת פלישת הצבא האדום לפולין בשנת 1920 גורשו יהודי ויונזובנה על-פי צו שפרסם הוויט (ראש הכפר) וכמה מהם מצאו מפלט בכפר גליניאנקי. לאחר נסיגת הצבא האדום נכנסה לגליניאנקי יחידה של הצבא הפולני. רוב חייליה וקציניה באו ממחוז פוזנאן (הם היו ידועים כחיילי הגנראל האלר). אחד המפקדים ויחד עמו 6 חיילים הוציאו מבתיהם 6 גברים יהודיים מבני ויונזובנה ולאחר שהתעללו בהם ציוו עליהם לחפור קבר וירו בהם. אחד הקרבנות נקשר לזנבו של סוס, שסחב אותו למקום ההוצאה להורג. בתו של ההרוג, נערה בת 16, נאנסה בידי החיילים. החיילים גם שלחו את ידם בביזה וגזלו מן היהודים שבמקום את כל מה שהיה להם. הצירים היהודיים בסיים (הפרלמנט) מחו אמנם ל המעשה, כשם שמחו על מעשים דומים שהתרחשו במקומות רבים בפולין לאחר נסיגת חיילי הצבא האדום; אך העיתונות האנטישמית הפולנית קיבלה את טענתם של הפורעים שהיהודים גילו כביכול אהדה לצבא האדום ועזרו לו ולכן נענשו. טענה זו הופרכה מכל וכל בחקירות שערכו ועדות שמינתה ממשלת פולין כמו גם בוועדות יהודיות שחקרו את הפרשה. אין בידינו פרטים על חיי היהודים בויונזובנה מן הבחינה הכלכלית וגם לא על חייהם הציבוריים והקהילתיים - בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. בפברואר 1491 גורשו יהודי ויונזובנה, יחד עם יהודי יז'ורנה וולוחי, בידי הגרמנים לגטו וארשה וגורלם היה כגורל שאר הפליטים שהוכנסו לגטו זה.