ל' ניסן ה'תשע"ז

ויזנה WIZNA

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כפר בפולין
מחוז: ביאליסטוק
נפה: לומז'ה
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-2,670

·  יהודים בשנת 1941: כ-714

תולדות הקהילה:
במלחה"ע ה - II

כבר בראשית מלחמת גרמניה-ברית המועצות הופצצה ויזנה ורוב הרובע היהודי נשרף ונהרס. רק בתים יהודיים בודדים נשארו עומדים על תלם. רוב התושבים עזבו את העיירה בבהלה והתחבאו בשדות ובביצות שבסביבה. ב- 24 ביוני 1941 נכנסו הגרמנים לויזנה ורוב התושבים חזרו לעיירה. היהודים הצטופפו בבתים אחדים ששרדו מן ההפצצות. מיד החלו בריונים פולניים מבני המקום להתעלל בהם. שלושה יהודים הוכו קשות ומתו מפצעיהם. בתי יהודים וחנויותיהם נשדדו. באותו זמן פורסם צו שאסר על פולנים לתת מחסה ליהודים. בסוף חודש יוני נרצחו בויזנה 15 יהודים ובראשית חודש יולי נרצחה קבוצה שנייה - אף היא של 15 איש. הקבוצה הראשונה נורתה מחוץ לעיר והשנייה במרכז העיר. בשני המקרים נצטוו הקורבנות לחפור את קבריהם לפני ההוצאה להורג. מאוחר יותר הרשו הגרמנים להעביר כמה מן הגוויות לקבורה בבית העלמין היהודי שבעיירה. ביולי 1941 הוציאו הגרמנים - בשיתוף פעולה עם הוויט( ראש הכפר) המקומי - הוראה לפיה על היהודים לעזוב את ויזנה ולעבור לערים הסמוכות לומז'ה ויידוואבנה. רוב יהודי ויזנה עברו ליידוואבנה הקרובה יותר, נכלאו באסם תבואה ונספו בתוכו לאחר שהוצת. בערך 200 מתוך 2,000 היהודים שנספו בגורן היו מויזנה. יהודי ויזנה, שהגיעו ללומז'ה, הועברו לגטו וגורלם היה כגורל שאר היהודים שם.
 

ויזנה הוא אחד הכפרים העחיקים ביותר במאזוביה. הכפר שוכן קרוב לשפך הנהר בייבז'ה לנארב, 25 ק"מ מזרחית ללומז'ה. הוא נזכר לראשונה במקורות בשנת 1113. בשנת 1170 היתה כאן טירה של מושל מקומי. במאה ה- 13 סבל היישוב מפלישות של שבטים פרוסיים (סודובים-יצ'ווינים) וליטאיים. בשנת 1294 נשרף היישוב עד היסוד בידי אבירי הצלב. בשנת 1296 בנה בולסלאב נסיך מאזוביה את היישוב מחדש ושיקם את המבצר - מעשה שהעלה את חשיבותו של המקום. באמצע המאה ה- 14 צורף הכפר לנסיכות פלוצק. בשנת 1435 קיבלה ויזנה מעמד של עיר. עם סיפוח מאזוביה למלכות פולין בשנת 1526 עדיין המשיכה ויזנה לשמש מרכז שלטון חשוב ובני משפחת המלוכה הפולנית הרבו לשבת בה. ויזנה שימשה גם מרכז חשוב של תחבורה ומסחר, במיוחד משום שבאותה תקופה הרבו להשתמש לצורכי תעבורה בנהרות. דרכה עברו דוברות עמוסות עצים ותבואות מרוסיה למאזוביה וממאזוביה לליטא. לאחר חלוקת פולין השלישית (1795) ירדה ויזנה מגדולתה; בשנת 1870 היא אף איבדה את מעמדה בעיר. אין בידינו ידיעות על ראשיתו של היישוב היהודי בויזנה. בשנת 1765 היו בה 16 משפחות יהודיות. היהודים עסקו במלאכה ובמסחר זעיר. אחד הענפים המפותחים במקום היה ייצור אריגים מצמר גס. בשנת 1892 היו בויזנה 23 בעלי מלאכה יהודיים - מתוך 32 בעלי המלאכה שעבדו כאן: 11 חייטים, 9 סנדלרים, 2 נפחים ונגר אחד. הקהילה היהודית היתה קטנה וגם בשנים שבין שתי מלחמות העולם לא היה במקום בית-ספר יהודי. ילדי ישראל למדו בבית-ספר פולני. בניהם של האמידים יותר למדו בבתי-הספר היהודיים שביידוואבנה הקרובה או בלומז'ה. רק בשנת 1928 החליטו הפעילים הציוניים שבקהילה להקים כאן בית-ספר יהודי בן ארבע כיתות ששפת ההוראה בו תהיה עברית והם פנו וביקשו לשם כך את רשותו של המפקח המקומי על החינוך. על סמך הבטחה בעל-פה של המפקח נשכר אולם, הובא ריהוט ונקנה הציוד הדרוש ואף נערך הסכם עם שלושה מורים שיבואו ללמד בבית-הספר. אולם ממש לפני תחילת שנת הלימודים הודיע המפקח שלא יינתן אישור רשמי לפתיחת בית-הספר. בעיירה פעלו סניפים של מפלגות ציוניות ובבחירות לוועד הקהילה, שהתקיימו ביוני 1931, נבחרו 5 ציונים ו- 3 נציגי בעלי מלאכה. בבחירות לקונגרס הציוני ה- 20, שנערכו בשנת 1937, זכו הציונים הכלליים בויזנה ב- 25 קולות, ה"מזרחי" ב- 32 קולות, ו"רשימת ארץ-ישראל העובדת" ב- 77 קולות. בויזנה פעל בנק יהודי קואופרטיבי. בשנת 1926 היו בו למעלה מ- 100 חברים והוא נתן 50 הלוואות בסך 100- 200 זלוטי כל אחת. במשך הזמן הצטרף הבנק להנהלה המרכזית של הבנק הקואופרטיבי היהודי בווארשה. בשנות השלושים המאוחרות סבלו יהודי ויזנה מהתגברות הגילויים האנטישמיים. בגלל החוק, שאסר על בעלי מלאכה שלא היתה בידיהם תעודת "בעל מלאכה מוסמך" להעסיק פועלים, נסגרו סדנאות יהודיות רבות. בעקבות הסתת האנטשמיים הוטל חרם על חנויות יהודיות. היו גם מקרים של התפרעויות בריונים פולניים ופגיעה ברכוש יהודי.