ג' חשון ה'תשע"ח

ויסקיטקי WISKITKI

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ישוב עירוני בפולין
מחוז: וארשה
נפה: בלונייה
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-2,785

·  יהודים בשנת 1941: כ-951

·  יהודים לאחר השואה: כ- 8

תולדות הקהילה:
במלחה"ע ה - II

ויסקיטקי נכבשה בידי יחידות הצבא הגרמני ב- 8 בספטמבר 1939. כבר בימים הראשונים לאחר כיבוש העיירה החלו הגרמנים להתעלל ביהודים - גירשו אותם אל מחוץ לעיר והחזיקו אותם שם יום שלם בלי מזון ומים, ובאותו זמן שדדו את בתיהם ואת חנויותיהם. רק למחרת הרשו להם לחזור לבתיהם. לאחר מכן החלו הגרמנים לחטוף יהודים לעבודות כפייה. בסתיו 1939 הוקם בויסקיטקי היודנראט. תפקידו היה למלא אחר כל דרישות הגרמנים, ובין השאר לספק להם אנשים לעבודת כפייה: כל מי שהיה בן 16 ומעלה. היודנראט נצטווה גם להחרים סחורות ולהעבירן לידי הגרמנים. באותו זמן פורסמה גזירת הטלאי הצהוב. בויסקיטקי היו עוד מקודם פליטים מעיירות אחרות. מסוף שנת 1939 ועד שנת 1941 נהרו אליה פליטים מלודז', מלוביין, מקובאל, מליפנו, מפלוצק, ומזגייז'. בינואר 1941 נמצאו בויסקיטקי בערך 2,000 יהודים. ב- 31 בינואר 1941 פורסמה פקודה בחתימת מושל וארשה פישר, לפיה יגורשו כל יהודי ויסקיטקי ויועברו לגטו וארשה. הצו התיר ליהודים לקחת עמם ציוד אישי במשקל שאינו עולה על 25 ק"ג ומזון ליומיים. כשביקשו היהודים למכור את מיטלטליהם לאיכרי הסביבה התנגדו לכך ראש העיר והמשטרה הפולנית שבמקום. ב- 3 בפברואר 1941 גורשו יהודי ויסקיטקי לווארשה. נשים וילדים הובלו בעגלות ששכר היונדראט מאיכרי הסביבה. הגברים הלכו ברגל עד תחנת הרכבת של ז'ירארדוב ומשם הוסעו ברכבת לווארשה. גורלם של יהודי ויסקיטקי היה כגורל שאר היהודים שנכלאו בגטו וארשה. הם הובאו למחנה ההשמדה טרבלינקה ונספו שם. מקהילת ויסקיטקי נותרו בחיים רק בודדים. אחד מהם נמלט בראשית המלחמה לברית המועצות, 5 מצאו מקלט אצל איכר פולני ושניים עברו את מחנות המוות הנאציים.

סגור

טקסט 4

הידיעות הראשונות על ויסקיטקי הן מראשית המאה ה- 14. הכפר היה שייך אז לנסיכי מאזוביה ולעתים אף שימש מקום מושבו של הנסיך. במרוצת הזמן התפתח היישוב למרכז מסחר ומלאכה. במקום התקיימו ימי שוק וירידים שנתיים. בשנת 1595 קיבלה ויסקיטקי ממלך פולין מעמד של יישוב עירוני. לאחר חלוקתה השלישית של פולין (בשנת 1795) היתה ויסקיטקי תחת כיבוש פרוסיה. בשנת 1807 נכללה העיירה בנסיכות וארשה ומשנת 1815 ועד מלחמת העולם הראשונה היתה בתחום מלכות פולין הקונגרסאית. בזמן מלחמת העולם הראשונה נכבשה ויסקיטקי בידי יחידות הצבא הגרמני שהחזיקו בה משנת 1915 עד שנסוגו בשנת 1918. אין בידינו ידיעות מדויקות על תחילת היישוב היהודי בויסקיטקי. כנראה שראשיתו היתה בתחילת המאה ה- 18. בשנת 1826 הגבילו שלטונות העיר את מגורי היהודים במקום לשכונה נפרדת (הרוויר). רק לכמה משפחות אמידות הרשו לגור בכל חלקי העיר. בשנת 1862 בוטלו ההגבלות והותר ליהודים לגור בכל מקום בעיר וגם לרכוש נכסי דלא..ניידי יהודי המקום התפרנסו ממסחר זעיר ומרוכלות; אחדים עסקו במלאכה ואחדים - בסחר תבואה ובקר. במחצית השנייה של המאה ה- 19 הוקם בויסקיטקי בית חרושת לייצור משקאות חריפים ליקר( ורום). ערכה של התוצרת הגיע בשנת 1869 ל- 12,000 רובלים. בשנות ה- 90 של המאה ה- 19 סבלה ויסקיטקי ממגיפת חולירע. ביוזמתה של הרוזנת בעלת האחוזה, שהתגוררה במקום ודאגה לכל תושבי העיירה, פולנים ויהודים כאחד, נוסד בויסקיטקי בית חולים והוקמו 2 מטבחי תמחוי - אחד בשביל התושבים הנוצריים ואחד כשר - בשביל היהודים. היחסים בין יהודי ויסקיטקי ובין הפולנים היו תקינים. סימנים למעורבותם הפוליטית של יהודי ויסקיטקי יש לראות בעזרה שהגישו כמה מהם לאנשי מחתרת פולנית בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1905 הסתירו בני הזוג אלקה וסנדר לוסטוי 3 אנשי מחתרת פולניים; אחד מהם היה יוזף פילסודסקי, לימים מייסדה ושליטה של פולין העצמאית. הדבר נודע למשטרה הרוסית ובני הזוג לוסטוי נאסרו והוגלו לסיביר. סנדר לוסטוי נפטר במקום גלותו. אשתו חזרה לפולין אחרי מלחמת העולם הראשונה ושבה להתגורר בויסקיטקי. כאמור היה בויסקיטקי במאה ה- 18 יישוב יהודי מאורגן. במקום היה בית מדרש וקודש בית עלמין. מן הרבנים שכיהנו בקהילה בסוף המאה ה- 19 ידועים לנו: ר' אליהו לרמאן, שנודע ברבים בחיבוריו "ספר דרבי אליהו" (נדפס בווארשה בשנת 1884) ו"אזור אליהו" (נדפס בווארשה בשנת 1885). ר' אליהו נפטר בשנת 1887. מספר שנים כיהן בויסקיטקי הרב בלוישטיין, שהיה יליד המקום. רבה האחרון של הקהילה היה ר' דוב-בר טננבוים (נספה בשנות השואה). מספר התושבים היהודיים בויסקיטקי הצטמצם בשנות מלחמת העולם הראשונה, לאחר שמפקדי הצבא הרוסי גירשו רבים מהם בתחילת המלחמה. עם כיבוש העיירה בידי הצבא הגרמני בשנת 1915 חזרו חלק מן המגורשים לבתיהם. במקום הוקם מטבח ציבורי ובו חולקו לילדים נזקקים ארוחות חמות. בשנות מלחמת העולם הראשונה הוקמו בויסקיטקי חוגי נוער בלתי מפלגתיים שפעלו בעיקר בתחום התרבות. ביוזמתם הוקמו בעיירה ספרייה (1916) וחוג לספרות ולדרמה. עם חידושו של שלטון פולין בשנת 1918 גויסו רבים מן הצעירים לצבא הפולני ולמרות זאת סבלו יהודי ויסקיטקי מידיהם של החיילים הפולניים מיחידות הגנראל האלר, שהגיעו לויסקיטקי והתחילו לפרוע . ביהודים. החיילים גם שלחו את ידם בביזה. גם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם התפרנסו רוב יהודי ויסקיטקי ממסחר זעיר וממלאכה. היו ביניהם חייטים, סנדלרים, תפרים, נגרים, נפחים, פחחים ואופים. מספר משפחות התפרנסו מחכירת גני פרי ומשיווק יבולם בווארשה. כמה וכמה יהודים התפרנסו כעגלונים וסבלים. מקור פרנסתם של רבים מיהודי ויסקיטקי בשנים שבין שתי מלחמות העולם היה ייצור גרביים. ענף זה התפתח תחילה כמלאכת יד ביתית ואחר כך הוקמו במקום כמה מפעלים קטנים( בתי מלאכה) שהיו מצוידים במכונות סריגה מודרניות. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הוקמו בויסקיטקי ארגונים ומוסדות יהודיים לסיוע כלכלי ולעזרה הדדית. במקום פעלה קופת "גמילות חסדים", שנתנה הלוואות בלי ריבית לסוחרים זעירים ולבעלי מלאכה, והתארגן "איגוד פועלי טקסטיל" - בעיקר של סורגי גרביים. בשנת 1929, עם החרפת המשבר הכלכלי בפולין, נסגרו בתי מלאכה רבים וכתוצאה מכך הלכה וגדלה האבטלה; רבים הגיעו עד פת לחם. בויסקיטקי הוקמה באותה שנה "חברת בית לחם", שעסקה בחלוקת דברי מזון לנזקקים. בין שתי מלחמות העולם פעלו בעיירה סניפים של המפלגות שהתקיימו באותן שנים בפולין. ההסתדרות הציונית היתה מיוצגת לזרמיה: "ציונים כלליים", "פועלי ציון", "המזרחי". מבין המפלגות הלא ציוניות פעלו בויסקיטקי סניפים של "אגודת ישראל" ושל ה"בונד". גם בתקופה זו עדיין שלט בקרב מרבית יהודי ויסקיטקי ההווי המסורתי-דתי, אולם השפעתם של הציונים הלכה וגברה. על כך מעידות תוצאות הבחירות לוועד הקהילה שנערכו במאי 1931. רשימת הציונים קיבלה 5 מנדטים, לעומת 3 מנדטים שקיבלה "אגודת ישראל". בתחום החינוך גילו יהודי ויסקיטקי פעילות רבה למדי. במקום פעלו בית-ספר מיסודה של "יבנה" ובית-ספר "בית יעקב" של "אגודת ישראל", שבו למדו הבנות. כמו-כן התקיימו במקום שיעורי ערב לעברית בשביל הנוער העובד. בויסקיטקי המשיכה לפעול באותה תקופה הספרייה שהוקמה, כאמור, בשנות מלחמת העולם הראשונה. אחרי המלחמה עברה הספרייה לפיקוחה של "תרבות". בויסקיטקי הוקמה ספרייה נוספת ולידה פעל חוג לדרמה. בעיירה היה גם מועדון ספורט של "מכבי".