כ"ח ניסן ה'תשע"ז

וישגרודק WYZGRODEK

 

 

 

קהילה בפולין
נפה: קרמניץ
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 976

·  יהודים בשנת 1941: כ- 944

·  יהודים לאחר השואה: יחידים

תולדות הקהילה:
בעת מלחה"ע ה - I

וישגרודק נזכרת לראשונה בשנת 1481. היא היתה אז רכוש האצילים לבית זבאראסקי. מהם עברה לרשות משפחות פוטוצקי, צ'אצקי ואחר-כך למשפחות אחרות. ככל הנראה החלה להתפתח ליישוב גדול בראשית המאה ה- 19, לאחר שנקבע בקרבתה הגבול בין רוסיה לאוסטריה, בעקבות חלוקת פולין השנייה. בני העיירה התקיימו מהספקת שירותים וקיום אכסון לסוחרים העוברים ממדינה למדינה וגם מהברחות. לאחר שנסללה מסילת הברזל רובנה-לבוב, שעברה במרחק רב מן העיירה, נעצרה התפתחותה של וישגרודק. בסוף המאה ה- 19 היו היהודים כמחצית מתושבי העיירה. היו בה בית-כנסת וכמה בתי-מדרש. רוב היהודים נמנו עם החסידים, בייחוד חסידי טריסק, אבל היו בוישגרודק גם מעט חסידים של אדמו"רים מגאליציה. ערב מלחמת העולם הראשונה הוקמה בוישגרודק אגודה ציונית. בתקופת מלחמת האזרחים פעלו בסביבות וישגרודק כנופיות פורעים אוקראיניות. מפחד כנופיות אלה עזבו רוב יהודי העיירה את המקום ועקרו לקרמניץ ולעיירות אחרות בסביבה. משהתייצב השלטון הפולני חזרו רק חלק מן היהודים לעיירה.
 

בין שתי המלחמות

במיפקד שנערך בשנת 1921 נתברר, שכמעט כל תושבי וישגרודק הם יהודים. מספרם ירד, הן מפני שרבים לא חזרו והן בגלל הגירה. היהודים עסקו במסחר זעיר ובמלאכה, חלקם נדדו בכפרי הסביבה עם מרכולתם וכלי-עבודתם. בעיירה היו בית-כנסת גדול, שני בתי-מדרש וקלויז של חסידים. ברבנות כיהן ר' מאיר פרנקל. הוא נספה בשואה. מאמצע שנות העשרים פעל בוישגרודק בית-ספר עברי "תרבות". הוא שימש מרכז תרבותי, שכן לידו התקיימו שיעורי-ערב למבוגרים, פעלה ספרייה עממית והיה אולם קריאה, שנערכו בו ערבים ספרותיים, הרצאות וחוגי חובבים לדרמה. בתחום הפעילות הציבורית בלטו המפלגות הציוניות. תחרות עזה היתה בין הציונים הכלליים על סיעותיהם ובין ה"התאחדות", שרוב חבריה היו סוחרים זעירים ובעלי- מלאכה. בין תנועות הנוער התבלטו "השומר הצעיר" (משנות העשרים), "החלוץ", שכמה מחבריו עלו לארץ- ישראל, ו"בית"ר". תוצאות ההצבעות לקונגרסים הציוניים השונים היו כדלהלן: לקונגרס הי"ח (1933) הצביעו 200 איש. הציונים הכלליים קיבלו 63 קולות; המזרחי - 19; ברית רוויזיוניסטים - 19; רשימת ארץ-ישראל העובדת - 99. לקונגרס הכ' (1937) הצביעו 70 איש. הציונים הכלליים קיבלו 44 קולות; המזרחי - 2; רשימת ארץ-ישראל העובדת - 24. לקונגרס הכ"א (1939) הצביעו 120 איש. הציונים הכלליים קיבלו 62 קולות; המזרחי - 5; רשימת ארץ- ישראל העובדת - 53.

 

במלחה"ע ה - II

וישגרודק נכבשה בידי הגרמנים בראשית חודש יולי 1941. ב- 16 במרס 1942, כשהוקם הגטו בוישנייבץ הסמוכה, הועברו לשם יהודי וישגרודק. ב- 11 באוגוסט 1942 נרצחו יהודי וישגרודק יחד עם יהודי וישנייבץ. רק יחידים ניצלו (ראה ערך וישנייבץ).