ב' אלול ה'תשע"ז

ז'אבינקה ZABINKA

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עיירה בפולין
נפה: קוברין
אזור: ווהלין ופוליסיה
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-610

·  יהודים בשנת 1941: כ-445

תולדות הקהילה:
 

עיירה בנפת קוברין ובה צומת מסילות-ברזל: בריסק-ברנוביץ' והסתעפות מז'בינקה לפינסק וללונינייץ. עד שנסללו מסילות-הברזל האלה, בסוף שנות השמונים של המאה ה- 19, היתה ז'בינקה חווה חקלאית, רכוש האציל טרמביצקי. למרות שהיהודים קיבלו רשות להתיישב בה רק החל משנת 1903, למעשה הם ישבו בה כבר לפני כן. כנראה שהם התיישבו במקום בזמן שהושלמה בנייתן של המסילות והרכבות החלו לנסוע. מספרם הגיע אז סוף( המאה ה- 19) לכמה מאות. אז נתקבל לכהן ברבנות בז'בינקה ר' יוסף זלמן יהלום-שטיין. מספר היהודים בז'בינקה המשיך לגדול והגיע בשנת 1921 ל- 445 נפשות, בתוך אוכלוסייה של 610 איש. על-פי הפעילות הציבורית והמפלגתית שהתנהלה בז'בינקה אפשר להניח, שמספר היהודים גדל עוד יותר בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. החל מאמצע שנות ה- 20 פעלה במקום קופת גמ"ח. בשנת 1928 יסד מורה עברי מקומי ספרייה (בעברית וביידש) וזו גדלה בהדרגה. מאוחר יותר סונפה הספרייה לחברת "תרבות", שהיה לה סניף במקום. בינואר 1929 נעשה ניסיון לפתוח בית-ספר "תרבות", אך הוא נכשל. במאי של אותה שנה נוסד גן עברי. הכוונה היתה להמשיך ולהקים בית-ספר עברי, אך הדתיים תבעו שיהיה זה מוסד דתי ושוב נכשל הדבר. בסוף שנות העשרים ישבו במועצה המקומית של ז'בינקה שני נציגים יהודיים. במקום היתה פעילות ציונית ומבין תנועות הנוער בלטה "גורדוניה". הכנסות קרן-היסוד לשנת תרפ"ח (433 זהובים) ולשנת תרפ"ט (927 םיבוהז) היו דומות לאלה של עיירות גדולות בהרבה מז'בינקה, דוגמת יאנוב או לאחווה. בבחירות לקונגרס הציוני הי"ד (1925) השתתפו 101 איש: 18 נתנו את קולותיהם לרשימת "על המשמר"; 83 - לרשימת "עת לבנות". בבחירות לקונגרס הכ"א (1939) השתתפו 106 איש: רשימת ארץ-ישראל העובדת קיבלה 80 קולות; הציונים הכלליים - 20; המזרחי - 6. ז'בינקה נכבשה על-ידי הגרמנים ביום המלחמה הראשון. יש להניח, שיהודיה הובאו לברונה-גורה ושם נרצחו.