כ"ו כסלו ה'תשע"ח

זאגורוב ZAGOROW

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עיר בפולין
מחוז: לודז'
נפה: קונין
אזור: לודז' והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-3,715

·  יהודים בשנת 1941: כ-630

תולדות הקהילה:
 

מעמד של עיר הוענק לזאגורוב ב- 1368. היהודים התחילו להתישב בזאגורוב לקראת סוף המאה ה- 18 או בתחילת ה- 19. במאה ה- 19 היו במקום מספר טחנות קמח בבעלות יהודית. כן עסקו היהודים בעיבוד עורות ובמסחר במוצרים חקלאיים שקנו אצל איכרי הסביבה. בין בעלי מלאכה יהודיים בלטו כובענים, חייטים, סנדלרים, נגרים ונפחים. במחצית השנייה של המאה ה- 19 החלו היהודים ביצור בדים לשמיכות.
בית כנסת חדש נבנה ב- 1882. ב- 1899 נוסדה קופת גמילות חסדים. כן פעלו באותה תקופה מוסדות צדקה כמו: לינת צדק, הכנסת כלה, ונר תמיד.
לפני מלחמת העולם ה-I התארגנו בזאגורוב חוגים ציוניים. ב- 1915 נפתחה ספריה יהודית. ב- 1917 נוסד סניף מקומי של ההסתדרות הציונית.
בין שתי מלחמות עולם הורע מצבם הכלכלי של יהודי זאגורוב ובין היתר בשל התחרות הגוברת מצד הסוחרים הפולניים. בשנות ה- 20 הוקם אגוד בעלי מלאכה שמטרתו היתה להגן על מעמדם של בעלי מלאכה יהודיים. בזאגורוב היו קיימים הזרמים הציוניים הבאים: ציונים כלליים - (על המשמר), המזרחי, ארגונים הנכללים בליגה למען א"י העובדת והתנועה הרביזיוניסטית. כרב העיירה בשנות ה- 30 כיהן ר' שלום גרודז'ינסקי. ב- 5.2.1936.- 4 פרצו פרעות נגד יהודי זאגורוב והן קיבלו עד מהרה אופי של פוגרום. היה זה בימי היריד השנתי וכ- 3,000 מאיכרי הסביבה התנפלו על הסוחרים היהודים, היכום ופצעו 6 מהם. כן נהרסו דוכנים בשוק, נפרצו חנויות ודירות פרטיות, נשדדו והושחתו סחורות בשווי של אלפי זלוטי. במשפט נגד הפורעים הועמדו לדין 55 איש וביניהם מנהיגי האנדקים המקומיים. קהילת זאגורוב ויהודי פולין הזעיקו את דעת הקהל בפולין ומחוצה לה ובעקבות זה נערכו עצרות מחאה בעיר ובסביבה. אולם 1937 הביאה עמה גזרות נוספות ליהודי זאגורוב. החרם הכלכלי שאורגן ע"י החוגים האנטישמיים נתן את אותותיו ו- 15 בתי עסק יהודיים נסגרו בשנה זו. לרוכלים ולסוחרים יהודים שעיקר פרנסתם היתה בימי היריד לא ניתנה רשות להעמיד דוכנים בכיכר השוק.
ב- 6.9.1939 נכבשה העיר בידי הגרמנים ומיד הופעלו גזרות נגד האוכלוסיה היהודית: עבודת כפייה, החרמות של דירות ורכוש. קונטריבוציות וכעבור מספר שבועות נצטוו היהודים לענוד סרטים לבנים על זרועם. בפברואר 1940 נשלחה קבוצת יהודים מזאגורוב לבוחניה לעבודת כפייה. באביב 1940 רוכזו היהודים בגיטו, ובחודשי יוני ויולי שנה זו הוכנסו לתוכו גם יהודי הסביבה מן המקומות הבאים: קלצ'ב, קונין, סלופצה, שלשין וגולינה. בתחילת 1941 היו בגיטו כ- 2,000 איש ובתוך מספר זה כ- 500 מבני קהילת זאגורוב והנותרים היו המגורשים מן הישובים הנ"ל.
בסוף הקיץ 1941 שולחו כ- 450 גברים לעבודת כפייה במכרות מלח באינוברוצלאב. שילוח האנשים למחנות העבודה נמשך עד חודש אוקטובר 1941. בחודש זה נלקחו שרידי יהודי הגיטו ליערות בסביבות קאז'ימייזאגורוב ביסקופי ונרצחו שם. זאגורוב הוזכרה כ"מטוהרת" מיהודים.