ב' אלול ה'תשע"ז

ז'ידאצ'וב ZYDACZOW

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עיר בפולין
מחוז: סטאניסלאבוב
נפה: ז'ידאצ'וב
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-3,823

·  יהודים בשנת 1941: כ- 903

תולדות הקהילה:
במלחה"ע ה - II

בתקופת השלטון הסובייטי (ספטמבר 1939 - יולי 1941) עברו על יהודי ז'ידאצ'וב תמורות, שהיו אופייניות לשאר היישובים באיזור. הפעילות הקהילתית והפוליטית פסקה, המסחר הפרטי הצטמצם בהדרגה ובעלי-מלאכה אורגנו בקואופראטיבים, היהודים הועסקו במינהל עירוני וברשת צרכניות במקום. לאחר שפרצה המלחמה בין גרמניה לברית-המועצות כבשו הגרמנים את ז'ידאצ'וב ב- 3.7.41. הלאומנים האוקראינים התנכלו ליהודי ז'ידאצ'וב ושדדו את רכושם. כן היו פגיעות ביהודים בכפרים הסמוכים, ואף קרבנות בנפש. על יהודי ז'ידאצ'וב הוטלו גזירות שונות כמו החובה לענוד סרט עם מגן דוד, הגבלות התנועה בעיר ומחוצה לה ועבודת-כפייה. בסתיו 1941 נחטפו צעירים יהודים מז'ידאצ'וב למחנות עבודה. בקיץ 1942 גורשו כמה משפחות יהודיות מז'ידאצ'וב לסטרי. ב- 5.9.1942- 4 היתה אקציה ועם סיומה שולחו כמה מאות להשמדה בבלז'ץ. ב- 30.9.1942 גורשו שרידי הקהילה לגיטו בסטרי ושם נטלו חלק בגורל יהודי המקום. העיר הוכרזה "יודנריין". רק יהודים מעטים נמלטו ליערות הסמוכים בתקווה למצוא בהם מחסה, רובם נתפסו על-ידי האיכרים האוקראינים, שרצחו אותם במקום או הסגירום בידי הגרמנים, והאחרונים השלימו את מלאכת הרצח.
 

הישוב עד מלחה"ע II-ה

ז'ידאצ'וב נזכרת לראשונה ב- 1387 כעיר מלכותית. ב- 1393 הוענקו לעיר על-ידי המלך זכויות-יסוד וב- 1546 קיבלה העיר את הרשות לקיים 3 ירידים לשנה. תקופה ארוכה היתה ז'ידאצ'וב נתונה לפלישות טאטארים אשר הרסו אותה מדי פעם בפעם. בגלל מיקומה הגיאוגראפי בוצרה העיר בידי מלכי פולין. במשך המאה ה- 19 לא חלה התפתחות משמעותית של העיר ועוד ב- 1868 היתה ז'ידאצ'וב בנויה רובה ככולה בתי-עץ. יהודים ישבו בז'ידאצ'וב מזמן קדום והאיזכור הראשון עליהם הוא מ- 1450; לפי גירסה אחרת ישבו יהודים בז'ידאצ'וב רק מ- 1464. בין השנים 1461- 1469 ישב בז'ידאצ'וב אחד היהודים הידועים באותו זמן, שמשון מז'ידאצ'וב, מגדולי החוכרים והמוכסים באיזור. בין השנים 1461- 1463 חכר שמשון זה, או החזיק כמשכון על חובות שהיו מגיעים לו מאצילים, אחוזות ב- 3 כפרים בסביבות ז'ידאצ'וב. אחד מהאצילים התחייב, בנוסף למשכון, לספק לו מדי שנה בהמות ליריד ברוהאטין. ב- 1471 קיבל שמשון מאת המלך קאזימיר יאגיילוני, כאות-הכרה לחריצותו ונאמנותו, את חכירת מפעל המלח בדולינה לתקופה של 3 שנים. ב- 1469 חכר הנ"ל את המכס של קולומיאה. ב- 1521 שילמו יהודי העיר 10 זהובים מס מדי שנה. ב- 1538 ישבו בז'ידאצ'וב 9 משפחות יהודים. ב- 1569 הרשה המלך לאחד מתושבי ז'ידאצ'וב הנוצרים לקנות מנפתלי איש ז'ידאצ'וב ואשתו יהודית חלק מקרקע שנמצא בבעלותם בלבוב. גם במאה ה- 18 היתה פרנסתם של יהודי ז'ידאצ'וב על חכירות, מוזגנות ומסחר. במאה ה- 18 היתה קהילת ז'ידאצ'וב קהילה מאורגנת ועצמאית, אשר חלשה גם על ישובי היהודים בסביבה, בין השאר על קהילת בוליחוב. גאוותה של ז'ידאצ'וב היתה על הרבנים וגדולי התורה שישבו ופעלו בה. בעיקר יצאו לה מוניטין בגין שושלת האדמו"רים מבית אייכנשטיין, שישבו במקום במשך יותר מ- 120 שנה, והמוני חסידיהם באו מגאליציה, סלובקיה והונגריה. בני שושלת זו כיהנו בארצות אלו. בית אייכנשטיין התייחס אל ר' אלכסנדר-סנדר בר' יצחק-אייזיק אייכנשטיין מקומארנה (נפטר 1818). קודם שנת 1812 כיהן כאב"ד ז'ידאצ'וב וז'וראוונו, ומשנה זו היה רב בקולומיאה, הניח אחריו כתבים בנגלה ובנסתר שהודפסו ב"זכרון דברים". אבי השושלת הז'ידאצ'ובית היה ר' צבי-הירש אייכנשטיין. (נפטר 1831). הוא היה תלמידם המובהק של ר' אלימלך מליז'ינסק וה"חוזה" מלובלין. מספריו הרבים נדפסו, "עטרת צבי" "פרי קודש הילולים" , "סור מרע ועשה טוב" וכן הספר "בית ישראל". את מקומו מילא בן אחיו ר' יששכר-בריש ב"ר יצחק-אייזיק אייכנשטיין מספרין (נפטר 1832) אשר לא הוציא שנה בכהונתו. ר' יהודה צבי הירש ב"ר משה אייכנשטיין (נפטר 1848) המשיך כאדמו"ר חסידי ז'ידאצ'וב והיה הגדול בבני הדור השני לשושלת זו. השאיר אחריו מספר ספרים שהחשובים בהם הם "דעת קדושים" "עמוד התורה" ו"תעלומות חכמה". ר' יצחק-אייזיק ב"ר יששכר בריש אייכנשטיין (נפטר 1873) היה נע ונד במקומות רבים וחי.כל ימיו בעוני, עד שהיה לאדמו"ר בז'ידאצ'וב. ספרו העיקרי "ליקוטי תורה". מ- 1873 כיהן כאדמו"ר בז'ידאצ'וב ר' שלמה יעקב ב"ר יצחק-אייזיק אשר עבר מז'ידאצ'וב לסטרי ונפטר שם ב- 1886. ר' אלכסנדר-סנדר יום-טוב ליפא ב"ר יצחק-אייזיק אייכנשטיין (נפטר 1884) היה תלמידו המובהק של ר' יהודה צבי מרוזלא. הוא כיהן כאב"ד ז'ידאצ'וב. במשך קרוב ל- 30 שנה ואחרי מות אביו מילא מקומו כאדמו"ר. ר' אליהו ב"ר יצחק-אייזיק אייכנשטיין (נפטר 1878) רצה לעבור לסטרי הסמוכה לז'ידאצ'וב, אלא שנענה להפצרות חסידיו שיישאר בז'ידאצ'וב וקבע שם את בית מדרשו. מקצת מתורותיו ראו אור בספר "זכרון אליהו". ר' מנחם-מנדל ב"ר יצחק-אייזיק אייכנשטיין (נפטר 1901) כיהן כאב"ד ז'ידאצ'וב מ- 1884. ידועים בעיקר ספריו "אדם וחוה ותולדותיהם" ו"מנחם צדק". על ר' אברהם-חיים ב"ר מנחם-מנדל אייכנשטיין (נפטר 1909) ידוע, שב- 1908 היה אב"ד ז'ידאצ'וב. ר' יששכר-בריש ב"ר אלכסנדר יו"ט ליפא אייכנשטיין כיהן בז'ידאצ'וב עד לפטירתו ב- 1924. לאחר מלחמת-העולם הראשונה נשארה אוכלוסייתה היהודית של ז'ידאצ'וב יציבה ואף במצבה הכלכלי לא חלו שינוים של ממש. על התעסוקתם של יהודי ז'ידאצ'וב ניתן לעמוד מנתונים המתייחסים למבקשי ההלוואות מקופת גמ"ח בשנים 1936- 1937: 28 פועלים, 28 רוכלים וסוחרים זעירים, 5 פועלים, 6 חקלאים ו- 9 - שונים. קופת גמ"ח נתנה בשנת 1933- 1934 98 הלוואות בסכום כולל של 5,661 זלוטי, ב- 1934- 1935 - 6,095 זלוטי ב- 93 הלוואות, בשנת 1935- 1936 - 5 begin_of_the_skype_highlighting              1935- 1936 - 5      end_of_the_skype_highlighting,347 זלוטי ב- 84 הלוואות. פעילות ציונית ענפה התקיימה בז'ידאצ'וב עוד מלפני מלחמת-העולם הראשונה. ב- 1907 נוסד בעיר ארגון ציוני בשם "תקוות ציון". מיד עם תום המלחמה חודשה פעילות זו. ב- 1925 היה בעיר סניף עזרה. ב- 1931 תפש קן השומר הצעיר מקום חשוב בקרב הארגונים הציוניים שם. באותה שנה פעל בז'ידאצ'וב גם סניף התאחדות-פועלי ציון. ב- 1939 נמסר על קיום סניף "השחר". בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1933 קיבלו הציונים הכלליים 10 קולות, המזרחי - קול אחד, הרביזיוניסטים - קול אחד, הראדיקאלים - 6 קולות, ולעומתם זכתה התאחדות ב- 50 קולות. בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1939 קיבלו הציונים הכלליים - 21 קולות והתאחדות-פועלי ציון - 30 קולות. ב- 1906 נבחר.לראשות העיר יהודי, שזכה גם בקולותיהם של בוחרים פולנים ואוקראינים. ב- 1927 נבחרו לעיריה נציגי הבלוק היהודי-לאומי, שבראשם עמד הרב דמתא דאז ר' אליהו אייכנשטיין. יש לציין, שאגודת ישראל שיתפה פעולה בבחירות אלה עם מפלגת "האנדקים". ב- 1933 נבחר לעיריה יהודי אחד בלבד לעומת 7 נבחרים פולנים ו- 4 אוקראינים