כ"ט סיון ה'תשע"ז

אולאשקובצה ULASZKOWCE

עיירה בפולין
מחוז: טארנופול
נפה: צ'ורטקוב
אזור: גאליציה המזרחית
מרחק כ- 14 ק"מ מהעיר צ'ורטקוב
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ- 2,037
• יהודים בשנת 1941: כ- 138

תולדות הקהילה:
כללי
במאה ה- 18 היתה אולאשקובצה עיירה פרטית של האצולה השוכנת 14 ק"מ מהעיר צ'ורטקוב בשתי גדות הנהר סרט. בעיירה הוקם ב- 1720 מנזר אורתודוכסי של הבאזיליאנים, וכן הוקמה כנסייה של עדה זו. לכנסייה הוכנס איקונין מ- 1687 שייחסו לו קדושה ומעשי ניסים. המנזר נבנה ליד מערה ובה מעיין שמימיו היו בעיני המאמינים סם מרפא לחולים ונכים. ב- 1737 קבע המטרופוליט האורתודוכסי 3 ימי וידוי וכפרה בשנה לעולי-רגל אל המערה והמנזר. סביב הימים האלה התפתח בעיירה יריד, אשר התקיים במאות ה- 19 וה- 20, בימים 10 ביוני - 10 ביולי. היה זה היריד הגדול בגאליציה המזרחית, שאליו נהרו סוחרים ובעלי-מלאכה מכל האיזור ואף מבוקובינה; בזכותו נתקיים היישוב העירוני כולו. ראשיתו של היישוב היהודי באולאשקובצה נעוצה כנראה, בימים שנקבעו ימי היריד הגדול. ב- 1767 נתחייבה קהילת אולאשקובצה על-ידי החלטת ועדת האוצר של פולין-הכתר לסלק את חובותיה, הקרן והריבית. היישוב היהודי התפתח במאה ה- 19 ובשנות גידולו מנה כ- 100 משפחות. ירידתו החלה עם ההגירה לערים גדולות יותר ולארצות מעבר לים בשנות ה- 90 של המאה ה- 19. לאחר ההרס שנגרם לאולאשקובצה בזמן הכיבוש הרוסי במלחמת-העולם הראשונה כמעט שנתרוקן היישוב היהודי מתושביו. עיקר פרנסתם של יהודי אולאשקובצה היה היריד השנתי. סוחרים יהודים היו באים אל היריד מכל קצווי גאליציה, הם ובני משפחותיהם; הם דאגו מראש למקום העמדת הדוכן ואין כמעט דבר שלא היה עובר לסוחר במקום; בעלי אחוזות מכרו בכמויות גדולות את התבואה בעודנה בשדה, האיכרים מכרו תוצרת חקלאית לסוגיה (ביצים, נוצות. פשתן, עורות) וקנו מידי הסוחרים היהודים מוצרי טקסטיל, ברזל וכו'. צורפים ושענים היו באים אף מקראקוב הרחוקה כדי למכור תכשיטי זהב וכסף, פמוטות ושעונים. גם דוכנים עם ספרי קודש, סידורי-תפילה, חומשים וכיו"ב הועמדו ביריד. היריד היה אף מקום-מיפגש למחותנים הדנים בשידוכים וכן לחתנים וכלות. חודשים רבים התכוננו יהודי אולאשקובצה ליריד, הקימו מסעדות מאולתרות, פינו את בתיהם והפכום לאכסניות ומחסני סחורות עראיים. ואמנם הפדיון משירותי היריד וכן מהמסחר עצמו בעת היריד הספיק לאנשי המקום לכלכלתם במשך חודשים רבים. משנסתיימו ימי היריד הפכה שוב אולאשקובצה לעיירה נידחת ודלת-אוכלוסין. בקהילת אולאשקובצה היו שני בתי עלמין (אחד ישן מסוף המאה ה- 18), בית-מדרש וקלויז של האדמו"ר. באמצע המאה ה- 19 הוחל בבניין בית-הכנסת, ובנייתו נסתיימה אך לקראת סוף המאה. באולאשקובצה התיישב ר' יוסף-יוסקא הלר, ב"ר שמשון, חתנו של ר' מאיר מפרמישלאן, הוא כיהן כרב וייסד שושלת אדמו"רים. ר' יוסף-יוסקא נפטר ב- 1848. את מקומו מילא בנו ר' אהרן אריה לייב ואותו ירש בנו ר' יוסף-יוסקא השני. הלה עבר בזמן מלחמת-העולם הראשונה לצאנז ואחר-כך ניהל חצר בזאלשצ'יקי, עד פטירתו ב- 1933. אין ידיעות על גורלם של יהודי אולאשקובצה בתקופת השלטון הסובייטי (ספטמבר 1939 - יוני 1941). כשתקפו הגרמנים את הסובייטים (22.6.1941) והצבא האדום נסוג מאולאשקובצה ומהסביבה, פרעו האוכלוסים האוקראינים פרעות ביהודים ושדדו את רכושם; 68 איש נרצחו. היהודים שנשארו בחיים קיבלו מכתבי איום מהאוקראינים, שציוו עליהם לנטוש את אולאשקובצה. הם התפזרו בערי הסביבה (טלוסטה, צ'ורטקוב ועוד) ולקחו עמם את שארית רכושם. בערים אלו פקד אותם גורל האוכלוסיה היהודית המקומית. את אולאשקובצה היהודית הנציח בסיפוריו הסופר ש.י. עגנון

 

http://data.jewishgen.org/wconnect/wc.dll?jg~jgsys~shtetm~-1057106

http://www.chortkow.org.il/czortkow%20chortkiv%20pictures%

202008.htm

עדויות:
http://www.chortkow.org.il/giza%20raz%20goldshtein%20diary.html

 

http://users6.nofeehost.com/Jagielnica/viewItem.asp?id=62

 

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?

 

blog=551971&year=2008&month=5&day=0&pagenum=2

 

http://www.avotaynu.com/books/encytowns.htm