כ"ז ניסן ה'תשע"ז

טארצ'ין TARCZYN

 

 
 

 

עיר בפולין
מחוז: וארשה
נפה: גרוייץ
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-2,526

·  יהודים בשנת 1941: כ-1,427

·  יהודים לאחר השואה: מעטים שרדו

תולדות הקהילה:
במלחה"ע ה - II

עם התקרבות יחידות הצבא הגרמני לטארצ'ין החלו תושבים לברוח ממנה; רוב הבורחים היו יהודים. רבים מבני הנוער עזבו את בתיהם ונמלטו על נפשם לאזורים שבמזרח פולין. טארצ'ין נכבשה באמצע ספטמבר 1939. הגרמנים מינו בטארצ'ין יודנראט. בסתיו 1940 הוקם לפי פקודת הגרמנים הגטו ושמרו עליו שוטרים פולניים. יום יום הוצאו מן הגטו מאות יהודים לעבודות כפייה: סלילת כבישים ועבודות ביער. הגטו היה פתוח והתקיים מסחר חליפין שניהלו התושבים עם האוכלוסייה הפולנית שסיפקה להם מזון. תמורת המזון מסרו היהודים את שארית רכושם ואף חפצים אישיים. הגטו בטארצ'ין התקיים 4 חודשים בערך. הוא חוסל בראשית שנת 1941. יהודי טארצ'ין גורשו לגטו וארשה וגורלם היה כגורל שאר היהודים בגטו וארשה. הם הובאו למחנה ההשמדה טרבלינקה. בטארצ'ין נשארו מעטים מאוד - אלה שמצאו מקלט אצל פולנים מקומיים. מן המצילים ידוע לנו שמה של פראנצישקה מאייבסקה.

סגור

טקסט 4

טארצ'ין נזכרת לראשונה בתעודות מן המאה ה- 13; היא זכתה במעמד של עיר בשנת 1335. בשנת 1404 עברה טארצ'ין לבעלותה של בישופות וארשה ונקבעו בה ימי שוק שבועיים וירידים שנתיים. במלחמת השוודים, בשנות ה- 50 של המאה ה- 17, נהרסה טארצ'ין כמעט כליל ולא נשארו בה אלא כ- 30 בתים וגם אלה עלו באש בשריפה שפרצה במקום בשנת 1755. מצב העיר שופר בעת השלטון הפרוסי, לאחר חלוקת פולין בשנת 1795. בשנת 1807 נספחה טארצ'ין לנסיכות וארשה ובשנת 1865 נכללה במלכות פולין. בשנת 1870 נשלל ממנה מעמד של עיר ובשנת 1919 הוענק לה מעמד של יישוב עירוני בלבד. ראשוני היהודים התיישבו בטארצ'ין בראשית המאה ה- 19. מקור פרנסתם היו המסחר הזעיר, בעיקר בתבואה, בעצים ובבהמות וכן המלאכה, בעיקר החייטות והסנדלרות. בתקופת מלכות פולין( משנת 1829 ועד שנת 1862) הוטלו על יהודי טארצ'ין הגבלות מגורים ונקבע בה רובע יהודי מיוחד (הרוויר). תחילה השתייכו יהודי טארצ'ין לקהילת גרוייץ. בשנות ה- 60 של המאה ה- 19 הוקם בית המדרש וקודש בית העלמין. הקהילה העסיקה שוחט בלבד ורק בראשית המאה ה- 20 נודע על רב ששירת במקום. בתפקיד זה כיהן ר' דוד לייפלד. בתקופת הכיבוש הגרמני, בשנת 1916, הוקם בטארצ'ין חוג ציוני ראשון. בשלהי מלחמת העולם הראשונה הוקם סניף של "אגודת ישראל". בתקופה שבין שתי המלחמות היו אוכלוסי טארצ'ין היהודיים בעלי מלאכה, סוחרים זעירים ובראש ובראשונה רוכלים בכפרים. היישוב היהודי, כביתר ערי פולין, נפגע מן הקיפאון שהשתרר בפולין בין שתי מלחמות העולם. מאורע חשוב בחיי העוסקים במסחר ובמלאכה היתה הקמתה, בעזרת ה"ג'וינט", של הקופה "גמילות חסדים" בשנות ה- 20 המאוחרות. קרוב למחצית מן המשפחות היהודיות נהנו מהלוואות שנתנה הקופה ללא ריבית. בטארצ'ין פעל סניף של "טאז" שהושיט עזרה רפואית לחולים עניים. במקרים דחופים היה הציבור היהודי בטארצ'ין יוזם פעולות סיוע. כך עשו לאחר הדליקה שפרצה בשנת 1927, כשעלו באש כל הבתים באחד הרחובות וכ- 60 משפחות של יהודים ומספר משפחות של פולנים נשארו ללא קורת גג. מיד הוקם ועד עזרה. בפעולות עזרה השתתפו גם בני טארצ'ין היושבים בארצות הברית. תפקיד חשוב בחיים הציבוריים של היהודים בטארצ'ין היה שמור להסתדרות הציונית ולארגוני הנוער שלה. בשנת 1929 נוסד קן בית"ר. בין הסיעות הציוניות בלטה הסתדרות "המזרחי", שכבר פעלה במקום בשלהי מלחמת העולם הראשונה, אך התפתחה והתחזקה בעיקר בשנת 1925. בבחירות לקונגרסים הציוניים השתתפו בממוצע 200 שוקלים. "אגודת ישראל", שנוסדה כאמור בשלהי מלחמת העולם הראשונה, הגיעה בשנות ה- 20 למידה רבה של התפתחות ארגונית ופעילות תרבותית. היא פיתחה ארגונים מסונפים של צעירים ופועלים ובחסותה הוקם בית-ספר לבנות "בית יעקב" (1929). בטארצ'ין פעל גם סניף של ה"בונד". בהנהלת הקהילה שלטה "אגודת ישראל". רובם של הפרנסים היו חברי "אגודת ישראל" או בלתי מפלגתיים וכן חסידים מזרמים שונים, שהיו מאוגדים בגוש בחירות עם "אגודת ישראל". בין 8 חברי ועד הקהילה היו רק 2 ציונים. בשנות ה- 30 התעצמה הפעילות האנטישמית בעיר. אמנם לידי פרעות לא הגיעו הדברים, אך הסכנה ריחפה באוויר ובעיקר הלך וגבר החרם הכלכלי על המלאכה והמסחר של היהודים