כ"ז אייר ה'תשע"ז

טואוסטה TOUSTE

 

 

     

 

ישוב עירוני בפולין
מחוז: טארנופול
נפה: סקאלאט
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 1,498

·  יהודים בשנת 1941: כ- 105

תולדות הקהילה:
כללי

לפי מקצת ידיעות התקיימה טואוסטה כיישוב כבר במאה ה- 15, אבל למעשה התפתחה טואוסטה במאה ה- 18 כיישוב בעל מעמד עירוני בבעלות פרטית של האצילים לבית שייניאבסקי. בזכויות-היסוד שניתנו בשני העשורים הראשונים למאה זו מטעם בעלי העיר ובאישורו של המלך נקבעו ימי-שוק ויריד, והוענקו תקנונים לאגודות האורגים והסנדלרים הנוצריות. אולם בעלי-העיר שמרו להם את הזכות לדרוש עבודת-אנגריה מוגבלת מאת דייריה, שבוטלה אך ב- 1846. תקופה שנייה בהתפתחות של טואוסטה חלה בשנים 1825- 1843, כשרכש אותה האציל, ליאופולד פאלטנברג. הלה עשה הרבה לבניינה, ושידל סוחרים ובעלי-מלאכה לבוא להשתקע בה. כשעברה טואוסטה ב- 1843 לבעלות חדשה ירדה מנכסיה ומבחינה מינהלית צורפה לזמן-מה אל גז'ימאלוב. ירידתה של טואוסטה נמשכה עד 1914. לאחר ההרס שנעשה בה בעת מלחמת-העולם נידרדרה יותר ויותר בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם והפכה ליישוב כפרי ממש בעל מעמד עירוני. היהודים בטואוסטה מוזכרים כבר בתחילת המאה ה- 18, בפריווילגיה שנתן בעל-העיר לעירונים ב- 1720 מתחייבים יהודי טואוסטה, בדומה לשאר העירונים, להשתתף בהגנת העיר הבצורה, להחזיק בבתיהם קנה-רובה ואבק-שריפה. ניתן להניח שיהודי המקום נהנו מזכויות למגורים ולעיסוק במסחר ובמלאכה, כנהוג אז בשאר האחוזות והערים הפרטיות שבידי בית שייניאבסקי. ריבוי אוכלוסי היהודים חל בתקופת בעלותה על העיר של משפחת פאלטנברג. עם בניית כיכר השוק הוקם כנראה גם בית-כנסת בנוי לבנים, בעל שתי קומות. ב- 1843 חכר יהודי את האחוזה, ועל ידו התפרנסו כמה משפחות של יהודים. יתר המפרנסים חיו על מסחר זעיר, על חכירת חלקות-יער, על פונדקאות בטואוסטה ובסביבה ועל המלאכה. משפחות אחדות עסקו בחקלאות ויחידים אף עסקו בהברחה שהיתה קשורה בקירבת הגבול עם רוסיה. בין שתי מלחמות-העולם נתמעטה האוכלוסיה היהודית, גם בגלל ההגבלות שחלו על תושבי העיירה שבאיזור הגבול. ליהודי טואוסטה המעטים וכן לתושבי הכפרים המסונפים לטואוסטה כמרכז מינהלי כפרי היו ב- 1927 8 נציגים במועצה המקומית. במחצית השנייה של המאה ה- 19 נתקיימה בטואוסטה קהילה עצמאית ולה רבנים משלה. בשנות ה- 70 כיהן כרב בטואוסטה ר' שלום-אלתר הלוי הורוביץ ב"ר אליעזר. אחריו נתמנה ר' אברהם איילנברג, מחבר "עט אברהם" (נפטר ב- 1894); ממנו קיבל ר' יעקב מנדל רובין. 4 שנים, מ- 1904 עד 1908, ישב על כס הרבנות בטואוסטה ר' יוסף-דב ב"ר יהושע השיל באב"ד. באותה שנה עבר ר' יוסף-דב למלא את מקום חמיו כראב"ד במיקולינצה, ושם ישב עד תקופת השואה. שנים אחדות קודם שפרצה מלחמת-העולם הראשונה ישב בטואוסטה וניהל כנראה חצר של אדמו"רות ר' גרשון ב"ר מנחם מנדל הגר, בעל "מנחת גרשוני". בזמן המלחמה עבר לווינה, שם כיהן בבית-הדין הרבני עד שנת 1939, שבה היגר לארה"ב. ב- 1935 מוזכר כמכהן בקודש בטואוסטה ר' יעקב הלוי שפירא. לא נמסר לנו על קיומם של ארגונים ציוניים או אחרים בטואוסטה בתקופה שבין שתי המלחמות ולא על בחירות לקונגרסים הציונים. אין בידנו ידיעות על חיי ישוב יהודי קטן זה בתקופת השלטון הסובייטי (ספטמבר 1939 - יוני 1941). כשפרצה המלחמה בין גרמניה וברית-המועצות והצבא האדום נסוג מן האיזור, פרעה האוכלוסיה האוקראינית כרעות בכמה מקומות בסביבה. בימים הראשונים של יולי 1941 רצחו האוקראינים כמעט את כל יהודי טואוסטה ושדדו את רכושם