כ"ט אלול ה'תשע"ז

פומוז'אני POMORZANY

עיר בפולין
מחוז: טארנופול
נפה: זבורוב
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 3,375

·  יהודים בשנת 1941: כ- 1,010

תולדות הקהילה:
 

פומוז'אני מוזכרת לראשונה בתעודות ב- 1350; לידה הוקם באותו זמן מבצר. ב- 1456 הוענק לה מעמד של עיר לפי החוק המאגדבורגי. בשנים 1498 ו- 1510 עמד מבצר פומוז'אני בהצלחה במצור הטאטארים. ב- 1520 הותר לפומוז'אני לגבות מכס מסוחרים העוברים דרכה ושולש מספר הירידים השנתיים שלה. ב- 1630 עברה העיר לרשות משפחת סובייסקי. באותו זמן חוזקו הביצורים שלה ועל כן עמדו ב- 1648 במצור של חילות חמיילניצקי. ב- 1651 נספו תושבים רבים במגפה שפקדה את המקום. ברבע האחרון של המאה ה- 17 התפתחה העיר והתפרסמה בייצור פרוות, עורות, ויי"ש מעולה. ושוב עמדה בהצלחה נגד הצרים עליה בשנים 1684 ו- 1695. פומוז'אני נהרסה בשנים 1707, 1710 ו- 1711 בעת המלחמות עם השוודים, ומאז לא חזרה לקדמותה. בראשית השלטון האוסטרי ניטלו ממנה הזכויות העירוניות, ותושביה הנוצרים היו לצמיתים. יהודים בפומוז'אני מוזכרים לראשונה ב- 1605. ב- 1628 התגוררו בה 2 משפחות יהודיות שהחזיקו פונדקים. ב- 1654 קיבלו יהודי פומוז'אני זכויות מבעל העיר יעקב סובייסקי, והן חודשו ב- 1692 על-ידי בנו, המלך יאן סובייסקי. לפי כתב-זכויות זה הותר ליהודים לבנות בית-כנסת ולעסוק בלא הגבלות בכל סוגי המסחר. מראשית הסיפוח האוסטרי ועד לחיסול הצמיתות, באמצא המאה ה- 19, היו היהודים המעמד העירוני היחידי בפומוז'אני. לקראת המחצית השנייה של המאה ה- 19 התפתחה במקום תעשייה. בסופה של אותה מאה היו בה מבשלת-בירה, משרפת-יי"ש, 3 טחנות-קמח ומנסרה מופעלת בכוח המים. ב- 1890 היו בפומוז'אני 14 סנדלרים, 6 נפחים, 10 פרוונים, 6 חייטים, 5 קצבים, 2 אופים ו- 4 בעלי מקצועות אחרים. כנראה שרובם המכריע היו יהודים. באותה שנה היו במקום 23 חנויות, מהן 19 בבעלות יהודית. בשלהי המאה ה- 19 ובראשית ה- 20 עזבו רבים מיהודי פומוז'אני את עירם ונדדו למקומות אחרים. ב- 1908 פרצה במקום דליקה שכילתה 60 דירות של יהודים. במלחמת-העולם הראשונה סבלה פומוז'אני קשה ומרבית בתיה, בתוכם בית-המדרש עלו באש. רבים מבני העיר נטשוה ולא שבו אליה גם בגמר המלחמה. בשנות העשרים הראשונות עזר הג'וינט לשיקומם של יהודי פומוז'אני. כתוצאה מסלילת דרכים, פסקו רבים מאיכרי הסביבה לפקוד את פומוז'אני וביכרו עליה ערים גדולות יותר. בשנות ה- 20 הוקם בנק יהודי, אולם הוא נסגר בפקודת השלטונות ב- 1935. באמצע שנות ה- 20 התארגנו בעלי-המלאכה היהודים באגודת "ציונים בעלי מקצוע". במאה ה- 18 כיהנו כרבנים בפומוז'אני ר' אברהם ב"ר משה- אהרן (נפטר ב- 1763); ר' דוד-צבי ב"ר אריה-לייב אוירבך, שעבר לכהן מפומוז'אני למונסטז'יסקה וממנה לכמה קהילות ברוסיה; ר' משולם-זלמן אשכנזי ור' דוד הכהן, בעל "דוד ויהונתן". במאה ה- 19 וה- 20 כיהנו במקום ר' אברהם תאומים, בעל שו"ת "ברכת אברהם", שעבר מפומוז'אני לזבאראז' וזאלשצ'יקי. בסוף המאה ה- 19 ישב על כס הרבנות בפומוז'אני ר' מאיר-יהודה גלאז. מ- 1900 ועד אמצע שנות ה- 20 שימש ברבנות בפומוז'אני ר' שלום-מרדכי ב"ר אברהם טויב, שעבר מפומוז'אני לסאסוב. רבה האחרון של קהילת פומוז'אני היה ר' דוד-נפתלי כהנא. בפומוז'אני נתקיימו בית-הכנסת ובית-המדרש שנהרס, כאמור, במלחמת-העולם הראשונה וחזר ונבנה באמצע שנות ה- 20. ההסתדרות הציונית התחילה לפעול בפומוז'אני בראשית המאה ה- 20. תמכו בה הרב ר' שלום טויב וראש הקהילה. לאחר מותו של הרצל הונף לאות אבל על גג בית הכנסת דגל שחור. במסגרת פעולות התרבות הקימו הציונים מקהלה. לאחר מלחמת-העולם הראשונה פעלו בפומוז'אני הציונים הכלליים בשם "התחיה", המזרחי וההתאחדות. זמן קצר היה בפומוז'אני סניף של המפלגה הרביזיוניסטית. מבין תנועות- הנוער יצויינו: צעירי המזרחי, גורדוניה ואחוה; האחרונה הסבה לאחר-מכן את שמה להנוער הציוני. בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1935 ניתנו 220 קולות לציונים הכלליים, 40 - להמזרחי ו- 220 - לרשימת ארץ- ישראל העובדת. לאחר מלחמת-העולם הראשונה שלטו הציונים בוועד הקהילה; בבחירות ב- 1923 הם קיבלו 90% מן הקולות. בבחירות למועצת העיריה ב- 1933 נבחרו מבין 12 נבחרים 3 יהודים, מהם 2 ציונים. בסוף המאה ה- 19 הוקם מקרן של הבארון הירש בית- ספר לילדי ישראל; ב- 1901 למדו בו 57 נערים. לאחר מלחמת-העולם הראשונה הופקע הבניין על ידי השלטונות והוקם בו בית-ספר כללי. בית-ספר עברי משלים ו"תלמוד תורה" הוקמו רק באמצע שנות ה- 20 בשל מחסור במורים וקשיי-מימון. ב- 1936 הוכו קשה כמה בעלי מלאכה יהודים שחיזרו על הכפרים. על גורל היישוב היהודי בפומוז'אני במלחמת-העולם השנייה אין לנו נתונים, חוץ ממידע על חיסולו בידי הכובש הגרמני. החיסול בא באוקטובר 1942: יהודי פומוז'אני, שמספרם היה אז כ- 1,450, נעקרו לגיטו בזבורוב, אחרי אקציית הגירוש שנתקיימה שם באותו סתיו