כ"ה אב ה'תשע"ז

פופובה קושציילנה POPOWO KOSCIELNE

קהילה בפולין
מחוז: וארשה
נפה: פולטוסק

תולדות הקהילה:
 

פופובו קושצ'יילנה הוא יישוב עתיק יומין על שפת הנהר בוג, במקום שבו נשפך אליו הנהר נארב. הכפר היה בבעלותם הפרטית של בני האצולה הפולנית. לפני מאות שנים הזמינו בעלי המקום יהודים לבוא להתיישב על אדמתם והקהילה היהודית היתה אחת הוותיקות בסביבה. שנים רבות שימש בית העלמין של פופובו קושצ'יילנה מקום קבורה ליהודים מיישובי הסביבה. עד שנת 1815 קברו גם יהודי עיר הנפה פולטוסק את מתיהם בפופובו קושצ'יילנה. אנשי המקום ידעו לספר על קדמותו של בית הכנסת הראשון במקום. לפי מסורת מקובלת אצלם עלה הבית באש כנראה באמצע המאה 17^ה, בזמן מלחמת פולין עם השוודים. במקומו הוקם בזמן מן הזמנים בית כנסת חדש. לאחר מלחמת השוודים היה המקום נתון בירידה מתמדת ובתקופה שבין שתי מלחמות העולם היה לכפר קטן ובו 324 תושבים, מהם היו 109 יהודים. רוב היהודים התפרנסו מחייטות, סנדלרות ומסחר זעיר. היו גם כמה סוחרי תבואה. רבה של הקהילה בין שתי מלחמות העולם היה הרב יצחק מאיר "ווארשעווער" שם( משפחתו אינו ידוע. כינויו בא לו על שם עיר מוצאו השראו-). בבית הכנסת המקומי נהגו להתאסף לתפילה בימי חג יהודים מכל כפרי הסביבה. בחורים למדו בבית המדרש, שגם הוא נותר במקום מימי הזוהר שלו. בפופובו קושצ'יילנה פעלה חברה "הכנסת אורחים". בשבוע השני למלחמת העולם השנייה נכנסו לכפר יחידות הצבא הגרמני. מיד לאחר הכיבוש הכריזו הגרמנים על גירוש היהודים מן המקום. היהודים ברחו לסרוצק הקרובה, אך יש להניח שבמהרה חזרו רובם לפופובו קושצ'יילנה. ערב ראש השנה ת"ש ריכזו הגרמנים את כל יהודי המקום בכיכר השוק והחזיקו אותם שם במשך 24 שעות ללא מים ומזון. כששוחררו היהודים לבתיהם הם לא מצאו דבר מרכושם בבתיהם ובחנויותיהם. בראש השנה ת"ש הגיעו לבית הכנסת אנשי האס"אס. הם היכו את המתפללים וגירשו אותם לכיכר השוק. אחר כך פקדו עליהם להביא את כל ספרי התורה מבית הכנסת ולהעלותם באש. במכות אכזריות אילצו הגרמנים את היהודים לרקוד ולשיר סביב המדורה. את יעקב מרדכי מרגליות היכו עד מוות. כשכבתה האש הריצו אנשי האס"אס את הגברים היהודיים לשדה ששימש מרעה לחזירים ופקדו על האנשים לתפוס את החזירים ולנשקם. לאחר מכן החלו הגרמנים בגזיזת הזקנים והפיאות של יהודים וגם הכריחו אותם לעשות "התעמלות", שהיתה מלווה כל מיני התעללויות. את המחזות המחרידים הללו צילמו הגרמנים. לאחר ראש השנה ת"ש ועד סוף שנת 1940 עבדו יהודי המקום יום יום בעקירת היער, המרוחק בערך 2 ק"מ מפופובו קושצ'יילנה. בעבודה זו הועסקו גברים וגם נשים. בסוף שנת 1940 הועברו כל יהודי פופובו קושצ'יילנה בעגלות לגטו במאקוב מאזובייצקי, שם חיו העקורים בתנאים קשים ביותר עד שחוסל הגטו בסוף שנת 1942. ברשימת חללי השואה בני פופובו קושצ'יילנה, שפורסמה בספר יזכור לקהילת פולטוסק, מופיעים שמות של 133 אנשים (32 תוחפשמ).