ג' אייר ה'תשע"ז

פיונטק PIATEK

עיר בפולין
מחוז: לודז'
נפה: לנצ'יצה
אזור: לודז' והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 3,234

·  יהודים בשנת 1941: כ-1,275

תולדות הקהילה:
 

בימי-הביניים היתה פיונטק רכושם של נסיכי פולין גדול, ואחר כך עברה לידי הארכיבישוף של גנייזנו ונעשתה מרכז מינהלי של אחד ממכלולי-האחוזות שלו. בראשית המאה ה- 14 זכתה פיונטק במעמד עיר. כנהוג ברוב הערים השייכות לכמורה הקאתולית היתה גם פיונטק אסורה במגורים על היהודים, אלא שנודעו כאן כמה סטיות מעקרון זה, וב- 1793 החכיר הכומר המקומי ליהודי את בית-החרושת לבירה שלו בשכר 108 זלוטי. באחד הרחובות בפיונטק- רחוב פוקשיבניצקה - מובלעת השייכת לאצולה ומשוחררת מסמכות מינהלו של הארכיבישוף וכן משלטון העירייה בפיונטק-הותר ליהודים לגור. ב- 1764 עמדו ברחוב זה 14 בתים השייכים ליהודים, ו- 22 משפחות יהודים גרו בהם. בין יהודי פיונטק היו אז 12 בעלי-מלאכה (4 חייטים, 4 שקאים, 3 קצבים, דווד), חובש 1, סוחר 1 ופונדקאי 1. היהודים מרחוב פוקשיבניצקה היוו קהילה עצמאית, וב- 1764 נמנו עמה גם 38 יהודים מכפרי הסביבה. עם פעולת-החילון של שלטונות פרוסיה, חדלה פיונטק ב- 1796 להיות רכושו של הארכיבישוף. בכך בוטלו גם האיסורים וההגבלות שגזרו הבעלים אנשי-הכמורה, וביניהם האיסור על מגורי-יהודים. אלא שבעניין זה נפלגו דעותיהם של תושבי פיונטק. על כן נקבעה הצבעה, ובה השתתפו 99 מבין 416 אוכלוסיה של העיירה. הרוב, 55 איש, חייבו מתן זכות- מגורים ליהודים גם מחוץ לרחוב פוקשיבניצקה, ואילו 44 התנגדו למתן זכות זו. ב- 1884 נמצאו בעיירה 52 בעלי-מלאכה יהודים (24 חייטים, 5 סנדלרים, 6 קצבים, 17 אופים), ו- 5 חובשים- יהודים. בשנים 1869- 1890 שימש ברבנות בפיונטק ר' אלכסנדר זיסקינד הכהן ליפשיץ, אחד מראשי החסידים של גור. הוא נודע ברבים בזכות ה"הסכמות" הרבות שנתן לספרי פלפול- וחידושי-תורה שהופיעו בימיו. כס-הרבנות בפיונטק נכבד היה בימים ההם. בשנים 1890- 1895 ישב עליו ר' מנחם מנדל לנדאו, נכדו של ר' אברהם, האדמו"ר של צייחאנוב. ב- 1906 שימש כרבה של פיונטק ר' ירוחם פישל. ימים ספורים לאחר פרוץ מלחמת העולם ה- II וכניסתם של הנאצים לעיירה, ב- 9.9.1939, ירו חיילים גרמנים ב- 50 איש, 7 מהם יהודים. הגרמנים רצחו את האנשים לאחר שסיימו עבודת-כפייה- תיקון גשר. בתקופת הכיבוש פחת מספר האוכלוסים היהודים בפיונטק: ב- 1.1.1940 היה מספרם 838, מהם 18 פליטים ממקומות אחרים, וב- 1.1.1941 - 862 יהודים. בפיונטק היה גיטו. במארס 1942 הרגו השוטרים הגרמנים יהודי אחד ובאפריל ירו (או תלו בפומבי) שני יהודים. זמן מועט אחר כך - במחצית השנייה של אפריל 1942 - חוסל גיטו פיונטק, ויושביו שולחו אל מחנה-ההשמדה בחלמנו. שלטונות המקום פדו ממכירת רכוש-היהודים שנותר לאחר חיסול הגיטו סך 5,442.63 מארק והעבירו את הסכום אל המינהל הגרמני של גיטו לודז' הממונה על כל הגיטאות של המחוז.