כ"ח אייר ה'תשע"ז

פיליפוב FILIPOW

עיירה בפולין
מחוז: ביאליסטוק
נפה: סובאלקי
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-1,554

·  יהודים בשנת 1941: כ-280

תולדות הקהילה:
 

עד המאה ה- 16 היתה פיליפוב כפר. בשנת 1579 העניק לה המלך זיגמונד אוגוסט זכויות עירוניות. בשנת 1578 הוקמו בפיליפוב גילדות של חייטים, קצבים וסנדלרים. בשנת 1635 פרצה בעיירה דליקה גדולה והיא נפגעה קשה. ועוד טרם הספיקו לבנותה מחדש נחרבה העיירה שנית בעת מלחמת השוודים, באמצע אותה מאה. פיליפוב לא שוקמה עד תקופת השלטון הפרוסי בראשית המאה ה- 19. בתקופת מלכות פולין החלה העיירה להתפתח מחדש. מאז ומתמיד היתה כלכלת העיירה מבוססת על החקלאות ועל מסחר זעיר. בשנת 1799 נמנו בה 120 בתים ומספרם הלך וגדל במהירות בשנים שלאחר מכן; בשנת 1827 כבר נמצאו בה 323 בתים. במחצית השנייה של המאה ה- 19 הוקמו כאן מפעלי תעשייה אחדים (בית חרושת לייצור אריגים, טחנות קמח). במאה ה- 20 החל היישוב לרדת מבחינה כלכלית, מספר התושבים פחת בשל ההגירה לערים גדולות יותר וירד גם מספר הבתים (בשנת 1921 היו בה רק 25 בתים). ראשוני היהודים בפיליפוב מוזכרים כבר במאה ה- 18. בתעודות מתקופה זו נמסר על סכסוך בין היהודים לעירוניים על זכות המגורים של יהודים בפיליפוב. הסכסוך בא על פתרונו בשנת 1741. היהודים הורשו להישאר בפיליפוב וניתנה להם רשות להשתקע בעיירה, אך לא לרכוש בתים. נוסף על כך נאסר עליהם להקים במקום בית כנסת. במאה ה- 19 גדל מספר היהודים ולקראת סוף המאה נמנו בה יותר ממאתיים משפחות. היהודים בפיליפוב עסקו בעיקר במסחר, אחדים היו בעלי חנויות ובעלי דוכנים בשוק והשאר היו שכירים או רוכלים בכפרי הסביבה. בין העוסקים במלאכה בלטו החייטים והסנדלרים. הקהילה בפיליפוב התארגנה רק במאה ה- 19. באמצע המאה נתמנה ועד קהילה, נבנה בית הכנסת וקודש בית עלמין. בשנות ה- 40 למאה זו כיהן ר' יהודה לייב גינצבורג כרב בפיליפוב. הוא הרב הראשון בפיליפוב ששמו ידוע לנו. יהודי פיליפוב השתבחו במיוחד ברב שבא אחריו, ר' חיים ואסרצוג, שנודע בשם ר' חיים פיליסאווער. הוא שימש בתפקידו במשך שנים רבות. בשנות ה- 60 כיהן בפיליפוב ר' זבולון לייב ליפמן, שהיה מראשוני חובבי ציון. בין השנים 1873- 1886 ישב על כס הרבנות בפיליפוב ר' משה זאקס ואחריו ר' ירוחם פישל זאבלודובסקי. בשנות ה- 90 הראשונות היה הרב בפיליפוב ר' אברהם אריה גרוסבארט (1895- 1913). רבה האחרון של הקהילה היה ר' יוסף ווערט, שנספה בשואה. ערב מלחמת העולם הראשונה התארגנה בפיליפוב קבוצת הציונים הראשונה וזו הקימה מועדון בשם "הרצליה" שסביבו התרכזה הפעילות החברתית של יהודי פיליפוב. לאחר שנסתיימה המלחמה נוסדו "השומר הצעיר" ו"בית"ר"(בשנות ה- 30). בשנת 1925 נוסד בפיליפוב סניף של "אגודת ישראל". יחידות הצבא הגרמני נכנסו לפיליפוב רק בסוף חודש ספטמבר או בתחילת חודש אוקטובר 1939. כבר באוקטובר צורפה העיירה, בדומה לאיזור סובאלקי כולו, לפרוסיה המזרחית. בסוף אותו חודש או בתחילת חודש נובמבר 1939 גורשו כל יהודי פיליפוב מן המקום. רבים מהם הגיעו לגבולה של מדינת ליטא וכעבור זמן מה גם עלה בידיהם לעבור אותו. אחרים הגיעו לשטחי פולין שסופחו לברית המועצות לפי הסכם ריבנטרופ מולוטוב. היו גם כאלה שברחו לסובאלקי. גורלם היה כגורל יהודי המקום. רוב יהודי פיליפוב נספו בשואה.