כ"ט אב ה'תשע"ז

פלשטין FELSZTYN

עיר בפולין
מחוז: לבוב
נפה: סאמבור
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 1,195

·  יהודים בשנת 1941: כ- 534

תולדות הקהילה:
 

פלשטין נוסדה ב- 1380 על-ידי משפחת האצולה הרבורט. ב- 1488 הוענק לה מעמד של עיר. מ- 1611 היתה פלשטין בבעלות משפחת דאנילוביץ'. במקום נמצאו במאות ה- 15 וה- 16 מחסנים גדולים ליין, והעיר שימשה מרכז חשוב למסחר עם הונגריה. על הימצאותם של יהודים בפלשטין יש ידיעות מ- 1615. באותה שנה חכר יהודי בשם יעקב טחנות-קמח בעיר ובסביבה. ב- 1629 היה פעיל במקום בתחום הכלכלה יהודי בשם מלך. במאות ה- 18 וה- 19 מילאו יהודי פלשטין תפקיד מרכזי במסחר ובמלאכה בעיר. המסחר בתבואה, במוצרים חקלאיים ובבקר היה בידי היהודים. קהילה עצמאית קמה במקום בסוף המאה ה- 18, או בתחילת המאה ה- 19. בתחילת המאה ה- 19 ישב על כס הרבנות ר' יצחק (נפטר ב- 1816); בסוף המאה ה- 19 כיהן בקודש ר' מנחם-מאניש ספרין ב"ר אליעזר צבי, אחריו בא ר' אשר-אנשל אשכנזי ב"ר מרדכי; ב- 1904 היה רבה של פלשטין ר' מרדכי הלוי קוטובר ב"ר ישראל. חיבוריו: "בירורי המידות" ו"שביל אמונה" (נפטר ב- 1910). בשנות ה- 20 של המאה ה- 20 מילא ר' שלמה רייזנר תפקיד של רב הקהילה. אחר-כך כיהן כרבה של פלשטין ר' אלתר-ראובן שפירא ב"ר דוד. שנספה בשואה. בין שתי מלחמות-העולם היו יהודי פלשטין נתונים במצב כלכלי קשה. התחרות מצד הפולנים, שזכו לתמיכת השלטונות, הביאה לידי התרוששותם של הסוחרים היהודים. בירידים בעיר ובכפרי הסביבה היו פגיעות בסוחרים ובבעלי-מלאכה יהודים. כדי להקל על המצוקה הכלכלית אורגנה עזרה הדדית. קופה של גמ"ח (הוקמה ב- 1928) חילקה הלוואות קטנות. ב- 1935- 1936 חולקו 227 הלוואות בסך כולל של 17,980 זלוטי, וב- 1936- 1937 חולקו 242 מילוות בסך כולל של 22,415 זלוטי. יהודי פלשטין נטלו חלק בפעילות ציונית. לקונגרס הציוני ב- 1931 הצביעו בעד הציונים הכלליים 31 איש, בעד המזרחי - 9 ובעד הרביזיוניסטים - 7. לקונגרס הציוני ב- 1933 קיבלו הציונים הכלליים 21 קולות, המזרחי - 7 והליגה למען ארץ-ישראל העובדת - 24. לקונגרס הציוני ב- 1935 קיבלו הציונים הכלליים 65 קולות, המזרחי - 20 והליגה למען ארץ-ישראל העובדת - 45. בתקופת השלטון הסובייטי 1939- 1941 עברו על יהודי פלשטין אותן התמורות שהיו מנת-חלקם של יהודי האיזור כולו: החיים הפוליטיים והקהילתיים הופסקו, המסחר והמלאכה הפרטיים חדלו להתקיים, והיהודים השתלבו בקואופרטיבים ובמפעלים ממלכתיים. עם כיבוש העיר על-ידי הגרמנים בתחילת יולי 1941 פרעו האוקראינים ביהודי פלשטין; היו מספר קרבנות בנפש ורכוש רב נשדד. הגברים נלקחו לעבודת-כפייה בתיקון גשרים וכבישים שניזוקו במהלך המלחמה. מסתיו 1941 הוצאו באופן הדרגתי קבוצות יהודים מפלשטין למחנות העבודה באיזור, או הועברו ליישובים גדולים יותר, בעיקר לסאמבור. במארס 1942 גורשו בני קהילת פלשטין לגיטו בסאמבור, ובקיץ של אותה שנה, כנראה באוגוסט, שולחו להשמדה בבלז'ץ.