ג' סיון ה'תשע"ז

פשיגלוב PRZYGLOW

כפר בפולין
מחוז: לודז'
נפה: פיוטרקוב טריבונאלסקי
אזור: לודז' והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-581

·  יהודים בשנת 1941: כ-52

·  יהודים לאחר השואה: כ-50

תולדות הקהילה:
 

בכפר פשיגלוב התגוררו משפחות יהודים מעטות כבר מימים קדומים. הם התפרנסו ממסחר בתוצרת חקלאית ובמוצרי- מלאכה שלהם, שהיו מוכרים בפיוטרקוב הסמוכה בימים של כינוסי הסיים ישיבות הטריבונאל ימי שוק וירידים. במאה ה- 20, ובעיקר בתקופה שבין המלחמות, הפכה פשיגלוב המוקפת יערות מקום-קיט לשכבות בינוניות של היהודים מהערים הסמוכות, ובעיקר מלודז' ומפיוטרקוב. הקייטנים הפכו איפוא להיות מקור-פרנסה ליהודי פשיגלוב, וכן ליהודים רבים מפיוטרקוב, מלודז' ומסולייוב, שבנו כולם בתי-קיץ בפשיגלוב והחכירו אותם בעונה. בין אחרים, ניהל גם המשורר יצחק קצנלסון בפשיגלוב קייטנה לתלמידי הגימנסיה בלודז', שהוא היה מנהלה. בעונת-הקיט פרחו איפוא החיים בישוב זה, שמנה בסך-הכול כמה עשרות תושבים יהודים קבועים: ב- 1921 היו בין 581 אוכלוסים 50 יהודים. פשיגלוב היתה מלאה קייטנים פרטיים, קייטנות לילדים, מחנות-קיץ של תנועות- הנוער. נערכו בה הרבה מופעים של תרבות וספורט. למשל, בסמוך למלחמת העולם ה- II, ביוני 1939, אירגנו אנשי מכבי מפיוטרקוב תחרויות התעמלות בפשיגלוב.
עם פרוץ מלחמת העולם ה- II ישבו בפשיגלוב ישיבת-קבע 52 יהודים (8 משפחות). אך המלחמה הפתיעה כאן גם קייטנים רבים. בימי הקרבות ביקשו היהודים מחסה ביערות בסביבה. כשנכנסו הגרמנים לפשיגלוב (6.9.1939), נשארו כאן חלק מהקייטנים, בתקווה שתנאי-הקיום בכפר יהיו קלים מהתנאים בעיר. הגיעו לכאן גם פליטים ועקורים רבים מהערים פלוצק, לודז', גלובנו, סקיירניוויצה, סטריקוב, קראקוב, ואפילו מישובים קטנים כלישקוביצה ורוגוב. שהייתם בפשיגלוב נתאפשרה הודות לבתי-הקיץ הפנויים. זרם הפליטים נמשך, ומספר היהודים בפשיגלוב בתקופת הכיבוש הגרמני היה רב מאוד ביחס למספרם לפני המלחמה: 450 נפש ביוני 1940, 2251 נפש באפריל 1942.
מחריד היה מצבם של היהודים שהתרכזו בפשיגלוב. האמידים מעטים היו (חלק מהקייטנים לשעבר). רוב הפליטים הגיעו מטבע הדברים ללא רכוש ואמצעי-קיום. מנות-המזון שחילקו שלטונות-המקום היו מנות-רעב ממש. יהודים מעטים הצליחו למצוא עבודה במשקי איכרים או באחוזות הסמוכות, או להשתכר במסחר ובהברחה. ישוב-קיט זה לא הותאם כלל למגורים קבועים ולקליטת-קבע של המונים כאלה. היהודים סבלו מהקור, ומהתנאים הסניטריים המחרידים. פרצה מגיפת טיפוס וחולים רבים נפטרו. היו גם מקרים רבים של מיתת- רעב.
בפ' נתמנה יודנראט (סניף היודנראט בפיוטרקוב), וליו"ר נתמנה יהושע גלוגובסקי, מורה מפיוטרקוב. הוא טרה כמידת יבולתו להקל על חיי היהודים. ליודנראט לא היו כל אמצעים משלו, והוא השתדל ללא הצלחה אצל השלטונות בדבר הגדלת מנות-המזון, הוא לא השיג עזרה גם מהיודנראט בפיוטרקוב. בינואר 1941, כשהגיעה בפ' התמותה מרעב וממגיפה לממדים מחרידים, יכול היה סניף ה-יי.ו.ס. (העזרה הסוציאלית היהודית) בפיוטרקוב לתת ליהודי פשיגלוב כמות קטנה של תפוחי-אדמה ממנות פיוטרקוב, שנתקבלו מה- יי.ו.ס. בראדום.
היישוב היהודי בפשיגלוב חוסל ב- 13-21.10.1942. כל 2,000 היהודים שולחו למחנה-ההשמדה בטרבלינקה, יחד עם יהודי גיטו פיוטרקוב. היו"ר גלוגובסקי ומזכיר היודנראט נאסרו עוד באביב 1942 על ידי הגסטאפו בפיוטרקוב, ונרצחו שם או שולחו לאושוויץ