כ"ד כסלו ה'תשע"ח

פשצלאב PRZECLAW

כפר בפולין
מחוז: קראקוב
נפה: מיילץ
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-816

·  יהודים בשנת 1941: כ-158

תולדות הקהילה:
 

פשצלאב מוזכרת לראשונה בתעודות מ- 1419 כעיר פרטית של בני-האצולה. במאות ה- 17 וה- 18 השתייכה לנפת פילזנו בווייבודיות סאנדומייז'. באותן המאות התקיימו בפשצלאב ימי יריד שנתיים ויום שוק שבועי, ובעיירה נמצאו, מלבד העוסקים בחקלאות, גם סוחרים ובעלי מלאכה. במאה ה- 19 קפאה העיירה על שמריה ובמאה ה- 20 אף ירדה במספר אוכלוסיה והפכה למעשה לכפר. על ראשוני היהודים בפשצלאב נמסר בתחילת המאה ה- 18; ישבו אז כמה משפחות יהודיות במקום, אחת מהן חכרה את הפונדק. במחצית השנייה של אותה מאה ישבו בפשצלאב העיר 25 משפחות יהודיות ובכפרי הסביבה 25 נפשות, כלומר 3- 4 משפחות. עם המפרנסים נמנו אז, בין השאר, חוכר פונדק אחד, וכן בעל-מלאכה יהודי, עושה-סרטים אחד. יהודי פשצלאב גרו אז ב- 14 בתים, ומהם 6 בתים שהיו בבעלותם. את מס-הגולגולת שילמו יהודי פשצלאב במסגרת הגליל סאנדומייז'. כנראה לא היתה אז ליהודי פ, קהילה עצמאית והם היו כפופים לאחת הקהילות של הסביבה. עוד בתקופה האוסטרית (ב- 1789) נענו יהודי פשצלאב בשלילה על פנייתם להקים קהילה עצמאית; השלטונות השיבו להם ש"רק אז, כאשר תרבינה משפחות יהודיות במקום עד שיהיה בידן לפרנס 2 ראשי-קהילה ו- 2 שמשים, יאושר להם לקיים קהילה עצמאית". לקהילה מאורגנת, על מוסדותיה, הגיע כנראה היישוב היהודי בפשצלאב רק לקראת סוף המאה ה- 19. בעת ההיא כיהן ר' יעקב איזלנד כדומ"ץ בפשצלאב. ב- 1907 נבחר לרבה של פשצלאב דוד ב"ר אברהם הורביץ, האדמו"ר מפלאנץ' בריישא. בשנות ה- 20 כיהן ר' אלימלך אלטמן כדומ"ץ בפשצלאב, ובשנות ה- 30 כיהן כרב המקום ר' משה ב"ר דוד המוזכר לעיל. בגלל מחסור במקורות פרנסה גברה בעשורים האחרונים של המאה ה- 19 הגירת יהודי פשצלאב לערים גדולות יותר ומעבר לים. מגמה זו נמשכה גם במאה ה- 20 בעשורים האחרונים לקיומו של היישוב. במאי 1919 עמדו כפריי הסביבה לפרוע פרעות ביהודי פשצלאב. תחילה הושמעו דברי הסתה בקרב כפריי הסביבה, שקראו כי "בין 1 ל- 5 במאי מותר להכות ביהודים". ואכן, ב- 7 לחודש זה התקהלו כ- 500 כפריים וצעדו, חמושים במקלות ובמוטות ברזל לכיוון פשצלאב. המשטרה המקומית עמדה בפרץ ופיזרה את הכפריים. לימין היהודים עמדו גם כמה מן העירונים, ובמיוחד הנריק פשצ'לינסקי, שהופיע בפני המתפרעים הסוערים והרגיע אותם. ואולם הדבר לא מנע מן הפורעים לפגוע ביהודים שישבו בכפרים, להכותם ולשדוד את רכושם. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם התחילה פעילות ציונית במקום. הוקם סניף של "הציונים הכלליים", וכבר ב- 1920 השתתף נציג פשצלאב בכינוס של הציונים שנתקיים בטארנובז'ג. בשנות ה- 30 פעל במקום קן "עקיבא". בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1935 השתתפו 14 שוקלים וכולם בחרו ברשימה של "הציונים הכלליים". עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה בספטמבר 1939, נמלטו כמה צעירים יהודים מפשצלאב מזרחה. אחדים חזרו כעבור זמן קצר לפשצלאב, והאחרים הגיעו לגאליציה המזרחית שסופחה לברית-המועצות. על יהודי המקום הוטלו גזירות של עבודות-כפייה והגבלות תנועה, וכמו-כן חויבו בנשיאת אות קלון. עד אביב 1941 הותר ליהודים לעבד את חלקות האדמה שבבעלותם, אולם באביב של 1941 הוחרמו כל החלקות החקלאיות, והם נצטוו לעבור ליישובים גדולים יותר שבסביבה. ב- 1941 ובמחצית הראשונה.של 1942 שולחו צעירים יהודים למחנות-העבודה שבקרבת מיילץ. בקיץ 1942 הועברו אחרוני היהודים בפשצלאב לאותם המקומות באזור שבהם רוכזו היהודים מכל הסביבה לקראת שילוחם למחנות-המוות.