א' תשרי ה'תשע"ח

איגנטובקה IGNATOWKA

ישוב חרושתי בפולין
נפה: לוצק
אזור: ווהלין ופוליסיה
25 ק"מצפונית לתחנת הרכבת קיברצה
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ - 1,204

·  יהודים בשנת 1941: כ - 577

·  יהודים לאחר השואה: כ - 10

תולדות הקהילה:
 

מושבה יהודית חקלאית בנפת לוצק.
איגנטובקה היתה מושבה חקלאית יהודית, בקהילייה הכפרית סילנו, נפת לוצק, בערך 25 ק"מ מצפון לתחנת הרכבת קיברצה. איגנטובקה נוסדה בשנת 1838, בימי הצאר הרוסי ניקולאי הראשון, על 2,770 דונם של קרקע ממלכתית, סמוך למושבה החקלאית היהודית זופייבקה, שנוסדה זמן מה לפניה, בשנת 1835. המתיישבים היו יהודים מעיירות ווהלין ופולסיה. בשנת 1897 ישבו בה 567 יהודים, 461 מהם היו מן המתיישבים המקוריים. ברשותם היו בערך 2,800 דונם. בראשית המאה ה- 20 ישבו בה 1,204 תושבים. במקום היה בית-כנסת.
בעת מלחמת העולם הראשונה נפגעו המשקים, אך הם שוקמו מהר בעזרת הג'וינט ו"אורט". באיגנטובקה ישב נציג "אורט" לכל האיזור. הענפים העיקריים היו משק חלב, שאת מוצריו הובילו לערים הגדולות לוצק ורובנה, טחנת קמח גדולה ובורסקאות. במיפקד של שנת 1921 נמנו באיגנטובקה 577 יהודים ועוד 8 לא-יהודים.
באיגנטובקה היו שני רבנים: הרב זלמן שוסטר, שעבד גם במשקו הפרטי, והרב שמעון גולדשטיין. בשנות העשרים היו במקום 2 בתי-כנסת. יהודי איגנטובקה נמנו ברובם עם חסידי אוליקה, טריסק וסטפאן.
ערב מלחמת העולם הראשונה וגם אחריה עזבו רבים את איגנטובקה והיגרו לחוץ-לארץ. רובם פנו למושבות היהודיות של יק"א בארגנטינה. בשנות העשרים עלו כמה מיהודי איגנטובקה לארץ-ישראל, בעיקר במסגרת "עליית צדיקוב".
הפעילות החינוכית והתרבותית היתה קשורה למושבה השכנה זופייבקה, שם גם פעלו בשנים 1922 - 1926 בית-ספר וגן-ילדים עבריים, ספרייה וסניפי מפלגות ותנועות ציוניות ואחרות. רוב הנוער באיגנטובקה השתייך לתנועת "ביתר", שקנו נוסד בשנת 1932. בחופשות הקיץ נהגו לבוא לאיגנטובקה הכשרות של "ביתר" ושל "תורה ועבודה".
איגנטובקה נכבשה בידי הגרמנים בסוף יוני 1941 והם מינו עליה ממשל אוקראיני. בימי הכיבוש הראשונים ערכו כפריים אוקראיניים מן הסביבה פוגרום באיגנטובקה . במהלכו הוכו ונרצחו 5 יהודים; הציוד החקלאי והחי נשדדו. בראשית יולי מינו הגרמנים יודנראט, והגברים היהודיים אולצו לצאת לעבודות כפייה בחקלאות; חלק מהם הועסקו בעיבוד עורות. האחראי על ענף עיבוד העורות באיגנטובקה ובזופייבקה הסמוכה היה איש בשם קלינגר, שהציג את עצמו כפולקסדויטשה. הוא הגן על היהודים מפני התעללויות האוקראינים. כעבור שנה נתגלה שהוא יהודי והוא הוצא להורג.
בי"א באלול תש"ב (24 באוגוסט 1942) הועברו יהודי איגנטובקה לזופייבקה. הבורסקאים ומשפחותיהם וכמה בעלי מקצוע נדרשים שוכנו בכפר סדלישצ'ה הסמוך. כל היהודים האחרים הובלו בימים י"ב-י"ד באלול תש"ב (25- 27 באוגוסט 1942) לתעלות שנחפרו ליד הכפר יארומליה, ושם נרצחו ביריות. ביום הכיפורים תש"ג (21 בספטמבר 1942 ) נרצחו גם היהודים שרוכזו בכפר סדלישצ'ה.
בזמן האקציות ברחו רבים, וביניהם גם מיהודי איגנטובקה . כמה מצעירי הכפר השתתפו בקבוצת בני זופייבקה שיצאה ליער קלופוצ'ין באמצע ספטמבר 1942 והצטרפה בראשית 1943 לאוגדת הפרטיזנים הסווייטית שבפיקודו של סידור קובפאק.
איגנטובקה שוחררה בראשית פברואר 1941. מבני איגנטובקה ניצלו 10 איש, מאלה ששהו ביערות.