ד' סיון ה'תשע"ז

אילניק ILNIK

כפר בפולין
מחוז: לבוב
נפה: טורקה
אזור: גאליציה המזרחית
מרחק של 12 ק"מ מטורקה
אוכלוסיה:

·  יהודים בשנת 1941: כ- 40

תולדות הקהילה:

כפר במרחק של 12 ק"מ מטורקה. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם ישבו בו כ- 40 משפחות יהודיות. רובן עסקו בחקלאות, במסחר זעיר וברוכלות. לקראת הקונגרס הציוני ב- 1934 נמכרו במקום 25 שקלים, והקולות ניתנו לרשימת הציונים הכלליים. עם כיבוש אילניק בידי הגרמנים בתחילת יולי 1941 אירעו התנפלויות מצד האוקראינים המקומיים על יהודי המקום; בעיקר שדדו את רכושם. חלק ניכר מיהודי אילניק עסק בחקלאות, ואולם באוגוסט 1941 החלו הגרמנים בהחרמת בהמות, סוסים, תבואות וציוד חקלאי אחר. רכוש זה נמכר בחלקו במכירה פומבית לאיכרי הסביבה. בדצמבר 1941 נצטוו היהודים למסור כל הפרוות שברשותם. בתחילת 1942 אסרו השוטרים האוקראינים קבוצת צעירים ורצחו אותם לאחר עינויים ביער הסמוך. יהודי אילניק חיפשו מקומות עבודה, ובכלל זה עבודה באחוזות חקלאיות באיזור, כדי למנוע את חטיפתם למחנות העבודה. עבודה חקלאית זו שימשה גם מקור להשגת מזון, והקלה במידה מסוימת על מצוקת הרעב. בקיץ 1942 נדרשו כל יהודי אילניק לעבור לטורקה ושם צורפו באוגוסט ואוקטובר לשילוחים-להשמדה בבלז'ץ. רק ליחידים הותר להישאר באילניק ובדצמבר 1942 הועברו אף הם לטורקה ומשם לגיטו בסאמבור ונספו יחד עם שרידי קהילה זו. קבוצות קטנות של יהודי אילניק שוטטו ביערות הסביבה ובנו לעצמן בונקרים כדי להסתתר. חלקם הוסגרו על-ידי האיכרים לידי הגרמנים ונרצחו. בקיץ 1943 התארגנו המסתתרים ביערות, ובתוכם שרידי קהילת אילניק, לקבוצות גדולות יותר. הללו הפעילו כוח להשגת מזון בכפרים הסמוכים; אחדים מהם הצטיידו גם בנשק. לקראת החורף 1943- 1944 נבנו 2 בונקרים גדולים, מוסווים ומצויידים היטב, שבהם התרכזו כ- 60 יהודים. הגרמנים עלו על עקבות הבונקרים הללו, ואחרי קרב שבו השיבו גם היהודים באש, נרצחו רובם ובתוכם גם מספר יהודי אילניק. בקרב זה הצטיין ונפל דוד לויפר מאילניק. רק יחידים הצליחו להימלט ואמנם ניצלו. החיים היהודיים באילניק לא שוקמו עוד.